www.nevo.co.il פד"י-מייל 23 20/01/2016
 
   

 

 

 

הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק לפי חוק שירות המדינה (מינויים) – 2856
אישור תיקון תכנית מיתאר ארצית לפי חוק התכנון והבנייה – 2856
הודעה על מינוי חבר ויושב ראש למועצה הישראלית לתרבות ואמנות – 2586
מינוי סגן מנהל לפי פקודת מס הכנסה – 2856
הסמכת פקח לפי חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים) – 2586
הודעות לפי החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) ולפי חוק התכנון והבנייה – 2865
בקשות לפירוק חברות על ידי בית המשפט – 2893
הודעות מאת הציבור – 2894
 

בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951‏[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4(ב), אחרי "וליושב ראש ועדת הכנסת" יבוא "או שהודיע להם בכתב לפני חלוף התקופה האמורה שאין בכוונתו לבקש חסינות".
 

על מנת לטייב את השירות לבתי העסק, מוצע להסיר את המגבלה הגיאוגרפית על מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי. מוצע כי כל בית עסק יוכל לקבל תעודת הכשר מכל רב של רשות מקומית, ללא תלות במקום בית האוכל, מקום השחיטה או מקום הייצור.

חוק איסור הונאה בכשרות מאפשר לבעל עסק שסורב לקבל תעודת כשרות לערער על כך בפני מועצת הרבנות הראשית. עם זאת, כיום החוק מחייב את המועצה להחליט בערר עד תקופה של מאה ימים. משך זמן זה ארוך מאוד לעומת זמן ההחלטה בערעור לעומת מוסדות אחרים, שם משך זמן ההחלטה הוא בין שבועיים לשלושה שבועות בלבד ועל כן גורם לעינוי דין מיותר. על כן מוצע לקצר את התקופה למשך זמן של שלושים ימים, כך שלא ייגרם עינוי דין למערער מחד גיסא, ויינתן למועצת הרבנות הראשית משך זמן סביר לדון בכך בצורה מקיפה מאידך גיסא.

מטרתה של הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית היא לאפשר לכל מי שחפץ בכך לקיים חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. הצעת החוק יוצרת מוסד משפטי-אזרחי חדש במדינת ישראל אשר יתקיים לצד מוסד הנישואין, בלי לפגוע במעמדם או באופיים של הנישואין והגירושין הדתיים.
 

מוצע לקבוע כי כאשר תאושר לאזרח ותיק בקשה לקבלת הנחה בארנונה היא תחודש באופן אוטומטי בכל שנה, על מנת להקל על אוכלוסיית הקשישים וניצולי השואה בארץ ולוודא כי אכן הם מקבלים את ההטבות אשר מגיעות להם. בצד זאת, תוטל חובה על אזרח ותיק לדווח על כל שינוי בתנאי מהתנאים שהיו תנאי למתן ההנחה

התוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, עוסקת, בין השאר, ב"ילד נטוש" שמוגדר כילד שננטש על ידי הוריו בישראל, ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל, או ילד שהורהו שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל והורהו השני נפטר, נעדר או שאינו מתגורר עמו, ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד. השימוש במונח "ילד נטוש" פוגע בצעירים רבים שבבואם להגיש את התביעה לקבלת הקצבה חשים מבוכה ואי נוחות. בשל כך, מוצע לשנות את המונח ל"ילד נעדר עוגן משפחתי", הגדרה שמיטיבה לתאר את המצב בו שרוי אותו צעיר מבלי לגרום לו להסתייג מבקשת הקצבה על מנת לא להיות מוגדר כנטוש

מדובר בהפליה בלתי סבירה והרת גורל עבור עצמאים רבים שבמקרה של פגיעה מוצאים עצמם ללא רשת ביטחון, מה שעלול לערער את יציבות העסק ולהביא לסגירתו ויש מקום לתקנה

מטרת הצעת החוק היא לקבוע הוראות שיגנו על עובדים בשל התרחשות אירועי אסון המוניים. הצעת החוק מאזנת בין הפגיעה בעובדים לבין הפגיעה במעסיקים, וכן קובעת אפשרות למתן פיצוי לעצמאיים

מטרת התיקון המוצע היא לעודד חברות ממשלתיות, אשר מהוות חלק נכבד בכלכלה הישראלית ובעלות השפעה רבה עליה, לגלות אחריות חברתית-סביבתית ולפעול לקידום נושאים אלה.

בעיית הנישואין האזרחיים הולכת ומחריפה בגלל המספר הגדל והולך של אנשים שאינם מוכרים כיהודים, חסרי דין אישי, בני זוג מאותו המין וחסרי דת הגרים בישראל. בני זוג המעוניינים להינשא, אך אינם יכולים לעשות זאת בישראל באחת המסגרות הדתיות, נאלצים להינשא בחוץ לארץ.
משמעותו של חופש המצפון, ממנו הדין הדתי מתעלם, היא לאפשר לכל אישה ואיש לחיות כדרכם וגם להינשא כדרכם, ועל כן אל למדינה דמוקרטית ליבראלית למנוע זאת – עליה לסייע בכך

מטרתה של הצעת חוק זו היא למנוע מצבים שבהם ספורטאי תלוי באגודה שבה התאמן בנעוריו כאשר הוא איננו חתום על חוזה עמה.

המרת מאסר בעבודות שירות משרתת מטרות ערכיות, וגם מטרות מעשיות. ברמה המעשית היא מאפשרת להקטין את הצפיפות בבתי הסוהר ולהוזיל את עלויות הענישה. ברמה הערכית היא מאפשרת לשקם את הנאשם ולאפשר לו לחזור לחיים תקינים ללא החוויה השלילית של שהות במאסר בכלא.

יש לקבוע בחוק כי לא ניתן לפטר עובד כשכל תכלית הפיטורים היא רצון של הקבלן או של המעסיק בפועל להימנע מקליטת העובד אצל המעסיק בפועל. תוצאה זו תביא לכך שהמעסיק בפועל לא יוכל להעסיק עובד בצורת העסקה זמנית שתתחדש מדי תשעה חודשים

מוצע לעגן בחקיקה את אחריות המדינה לפעילות ולמימון מוסדות ציבור הפועלים להנצחת זיכרון השואה, באמצעות קביעת מבחני תמיכה להקמת מועצה שתייעץ לשר התרבות והספורט ולמוסדות בעניין ביצוע החוק ופעילות המוסדות.

הצעה זו מושתתת על הצעת החוק שצורפה לדוח ועדת דורנר ועל עיקרי מסקנות הוועדה וכן על עקרונותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות וכן אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, וזאת מתוך התפיסה שאומצה בפסיקה לפיה זכותו של ילד עם צרכים מיוחדים לחינוך לא תמומש אם לא תותאם לצרכיו, וחובתה של המדינה לספק התאמות אלו בכל מקום

מטרת הצעת החוק היא לאפשר לאזרח לקבל מידע באופן קל וחופשי וללא תשלום. ההצעה מסייגת את הפטור לבקשה אחת לשלוש שנים מאותה רשות ציבורית

מוצע לבטל את ההוראות המגבילות את שיקול דעתו של שר החינוך, ולהותיר לשר שיקול דעת לקבוע הוראות ותנאים, כתנאי להכרה במוסדות הפטור ותקצובם.
 

הצעת חוק זו מוצעת בשל הגידול המדאיג במספר התובענות המשפטיות המוגשות לבית המשפט במטרה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם החוקתית לחופש הביטוי ומלהשתתף בויכוח הציבורי. במקרים רבים עלולות הבעת דעה או השמעת ביקורת ציבורית לגיטימית לגרור תביעות נזיקיות גדולות, ובכך להרתיע מהבעת עמדה בנושאים ציבוריים. מדובר בתובענות אשר תוצאתן היא יצירת אפקט מרתיע על חופש הביטוי ועל דיון ציבורי ביקורתי בשאלות פוליטיות וחברתיות

הצעת החוק באה לבטל את החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011 (להלן – החוק), אשר פוגע קשות בזכויות חוקתיות, מרוקן את הלגיטימיות המשפטית של פעולת מחאה – קריאה לחרם – ומכריז עליה כעל עוולה אזרחית.
 

התיקון סותר את המשפט הבין-לאומי ואת המשפט הישראלי, האוסרים על אפליית אדם בגלל השונות שלו מהקבוצות הדומיננטיות בחברה, ומצדיק הדרה של אדם מיישוב קהילתי על פי מבחן ההתאמה למרקם החברתי-התרבותי שלו. תכליתו של התיקון היא להפלות קבוצות שעל פי המשפט החוקתי אסור להפלותן ועל כן מוצע לבטלו.
 

בהצעת החוק מוצע לאמץ את מנגנון התשלום עבור הצריכה של הבניין המשותף, הנהוג בחשבון המים, כך שיחול גם על חשבון החשמל. לפי מנגנון זה, צריכת המים המשותפת בבניין מגורים, המיועדת לשטחים משותפים, דוגמת צריכה עבור גינות, מחולקת בין הדיירים באופן שווה ומוצגת בחשבון המים של כל דייר, ללא תלות בוועד הבית. לפיכך, מוצע לקבוע שגם חשבון החשמל עבור צריכת החשמל בשטחים משותפים, יחולק מלכתחילה בין דיירי הבניין באופן שווה ויוצג בחשבונם, באופן שיקל על תשלום החשבון במקום אופן הגבייה המסורבל הנהוג כיום

המודל המוצע להלן בא לענות על הצרכים המיוחדים בכל הנוגע לקידום ואכיפה של זכויות אדם במדינת ישראל. מודל זה מבוסס על למידה מעמיקה מניסיונם של גופים דומים בעולם, תוך התאמה למצב המשפטי בישראל ולמערכות השלטוניות והציבוריות הקיימות במדינה

מוצע לקבוע כי יתאפשר לקיים דיונים בעניינו של חשוד או נאשם, אשר אינם דיוני הוכחות בתיק, בדרך של היוועדות חזותית ללא צורך בהסכמתו. בנוסף, מוצע לקבוע הוראות בדבר אופן קיום הדיון.

מוצע לאפשר לאב לצאת לחופשת לידה של 14 ימים, במקביל לחופשת הלידה של האם, והוא יוכל לנצלה מיום הלידה ועד 14 שבועות לאחריה.

הצעת החוק נועדה להביא לשיפור בטיחות הדרך סביב מוסדות חינוך ולתת פתרונות לליקויי בטיחות שכיחים בכניסה ובדרך אל מוסדות חינוך. הסדרת תשתית דרכים בטוחה למוסדות חינוך היא מרכיב חשוב במניעת הפגיעה בילדים בדרכים.
 

הצעת חוק זו עניינה הסדרת הליך השעייתו של עובד שירות (קרי, עובד בית הספר אשר אינו עובד חינוך) אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת מין או עבירת אלימות חמורה נגד קטין או חסר ישע שבאחריותו, נוכח העובדה שעבירות אלו יש בהן כדי לסכן את שלומם וביטחונם של תלמידים.
 

מטרת תיקון זה היא להוזיל את מחירה של התוצרת החקלאית לצרכן הסופי. זאת בשל הצורך בהורדת יוקר המחייה בישראל, בשל התועלת הבריאותית בהגברת הצריכה של תוצרת זו, ובמטרה לצמצם את הגורמים לחלוקה לא צודקת של מרווח השיווק בין היצרנים ושאר הגורמים בשרשרת השיווק, שיש בהם כדי להכתיב את ההיצע והביקוש וכתוצאה מכך את רמת המחירים הגבוהה לצרכן והנמוכה ליצרן.

צעירים חרדים רבים, אף אילו חפצו להצטרף לשורות צבא ההגנה לישראל, חשים כי הרחוב החרדי רואה בהתגייסות לצה"ל פעולה פסולה. זאת, תוך פרסום פשקווילים למיניהם היוצאים נגד גיוס לצה"ל כמו גם התבטאויות שונות של מנהגי הציבורים ואחרים הקוראים לנוער החרדי שלא להתגייס ומשמיצים נוער חרדי שבחר להתגייס.

הדרך הנפוצה ביותר להקדמת בחירות במדינה היא בהעברת חוק לפיזור הכנסת, לפי הוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק-יסוד: הכנסת, לפיהם הכנסת רשאית לפזר את עצמה בדרך קבלת חוק על ידי רוב חברי הכנסת. היכולת של הכנסת להביא להקדמת בחירות תורמת לחוסר היציבות של המערכת הפוליטית, מביאה לבזבוז משאבים בניהול מערכת הבחירות, ומקשה על נבחרי הציבור ליישם תכניות ארוכות טווח. היא גם נותנת יתרון בלתי הוגן לראש הממשלה ולמפלגתו בקביעת מועד הבחירות, שכן בפרקטיקה הקואליציה היא זאת שמכתיבה את מועד קבלת החוק לפיזור הכנסת. לכן מוצע לבטל את סמכותה של הכנסת לפזר את עצמה בחוק, ובכך להכריח את נבחרי הציבור להסתדר ולנהל את המדינה במשך ארבע שנים רצופות

{UNREGISTER}
www.nevo.co.il