מינוי שופט בקצבה בבית משפט לתביעות קטנות – 6018
מינוי יושב ראש לוועדת עררים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים ובתי דין מינהליים – 6018
מינוי יושבי ראש לוועדות שחרורים ולוועדות שחרורים מיוחדות לפי חוק שחרור על–תנאי ממאסר – 6018
מינוי יושבי ראש לוועדות שחרורים מיוחדות – 6019
מינוי יושבי ראש לוועדות שחרורים מיוחדות - קציבה לפי החוק האמור – 6020
תיקון הודעה על אצילת סמכויות לפי חוק שירות ביטחון – 6020
מינוי ממלאת מקום נציג שרת הבריאות בוועדה מיוחדת לתכנון ולבנייה חריש – 6021
מינוי רשות בריאות לפי תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים) – 6021
הודעה על הרכב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים – 6021
תמציות תקציב רגיל של עיריות לשנות הכספים 2013 ו-2014 (פתח תקוה (מעודכן), קרית ים (עדכון 1), רעננה (מעודכן), יבנה, הוד השרון) – 6022
הודעות בדבר רכישת קרקעות לצורכי ציבור – 6025
הודעות לפי חוק התכנון והבנייה – 6027
הודעות מאת הציבור – 6044
תיקון טעות
 

הכרזה דחופה על חומרים אסורים בהפצה לפי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים – 5970
רשימת היתרים לסמן מצרכים בתו–תקן – 5971
הודעה על מחיקת היתרים לסמן מצרכים בתו–תקן – 5976
הודעות בדבר רכישת קרקעות לצורכי ציבור – 5979
הודעות לפי חוק התכנון והבנייה – 5985
הודעה לפי חוק הצהרות מוות – 5995
בקשות לפירוק חברות על ידי בית המשפט – 5995
הודעות מאת הציבור – 5996
 

הצעת חוק זו נועדה למנוע העברת משאבים ציבוריים לצורך מימון או הענקת שירותים למאחזים שאינם חוקיים.

לפיכך ועל מנת להבטיח שירות יעיל והוגן לתושבי המדינה מוצע כי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, יקבע את מספר התקנים הנחוצים עבור כל בית דין רבני במדינה ביחס לגודל האוכלוסייה בתחום שיפוטו על מנת שלא ייווצר מצב של חוסר בהרכבי הדיינים ושלא ייאלצו הדיינים לכתת רגליהם מבית דין אחד למשנהו על מנת להשלים הרכבי שיפוט חסרים.

תכליתה של ההצעה לסייע בהפעלתו של מרכז הנצחה לזכרה של גולדה מאיר. מרכז זה יקיים פעילות עיונית, חינוכית ומחקרית להדגשת פועלה במטרה לחנך למורשת היסטורית ולקידום שוויון בישראל בכלל, ובשוק העבודה בפרט. יצוין שבדוח מבקר המדינה (משרדי הממשלה; פעולות להנצחת נשיאים וראשי ממשלה) נכתב כי אתר אינטרנט לזכרה של ראשת הממשלה שכלל ארכיון מקוון אינו מעודכן ונגיש כראוי משנת 2010 מאחר שהעמותה לזכרה פורקה וגנזך המדינה שקיבל תשלום של 100,000 שקלים חדשים להפעיל את האתר, לא השלים את הטיפול בשימורו, תחזוקתו ופיתוחו

לערבים אזרחי ישראל מורשת ארוכת שנים, שלא זכתה עד כה לביטוי ראוי. הצעת החוק נועדה להקים מרכז שמטרתו לתת ביטוי ציבורי למורשתם של האזרחים הערבים ישראלים

מוצע לקבוע כי גופים ציבוריים, אף אם הם מעסיקים פחות מ-25 עובדים, יידרשו לדאוג לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות, כך שמספרם לא יפחת מ-3% מהמספר הכולל של העובדים והעובדות. עוד מוצע שגוף ציבורי כאמור ימנה ממונה שילוב בתעסוקה, שיהווה כתובת לפניות הן של המעביד והן של העובדים בדבר שילוב מוצלח וראוי במקום העבודה. הממונה יפעל על פי כללים מקצועיים שתקבע נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בחוק (להלן – הנציבות).

מוצע להחריג מהוראות החוק סופרים מתחילים שטרם פרסמו ספרים בתפוצה מצטברת של עשרים וחמישה אלף עותקים ולאפשר מתן הנחה לציבור או למשווקי הספרים כדי להשיג חדירה ראשונית שלהם לשוק הספרים בישראל. בהתאמה, מוצע לתקן את הוראות הסעיף העוסק בתשלומים מינימליים ולקבוע הוראה לפיה מוציא לאור ישלם לסופר מתחיל תשלומים מינימליים של 16% מגובה התקבול שהתקבל בפועל עבור מכירת ספריו במשך תקופה המקבילה באורכה לתקופה שבה זכאי כל סופר ישראלי לתשלומים מכח החוק.

מטרת הצעת חוק זו לקבוע עקרונות ראויים לקראת עסקאות עתידיות לפדיון שבויים ונעדרים. העקרונות מבוססים על ההכרה ששחרור של מחבלים רבים תמורת מספר מועט של חיילים או גופות חיילים מייצר תמריץ לחטיפת חיילים לצורכי מיקוח ומחזיר מחבלים מסוכנים לשורות ארגוני הטרור. כמו כן, יש כאן פגיעה בהתרעה כלפי מפגעים פוטנציאליים אשר מבינים שמשפחתם תזכה לסיוע כספי והם יזכו לתהילה ושחרור בעסקה הבאה. המדיניות הנוכחית אף מהווה סוג מסוים של תמריץ מוחלש למחבלים, כמו אומרת להם: בסוף לא תמצו את עונשכם ונביא לשחרורכם המוקדם

כדי להגן על אמון הציבור במערכות השלטוניות ולמנוע פגיעה בטוהר המידות, הצעה זו מתקנת את החוק בשני היבטים: ההיבט הראשון הוא זה המוזכר בסעיף 14(א) לחוק. סעיף זה קובע כי הוועדה תיתן היתר לקיצור תקופת הצינון אם נוכחה לדעת שאין "פגיעה בטוהר המידות". התיקון לחוק מציע שהוועדה תבחן אם אין במתן ההיתר "אפשרות של פגיעה בטוהר המידות". כך, שיקול הדעת של הוועדה יורחב והיא תידרש לבחון את השלכות מתן ההיתר באופן נרחב יותר, שיצמצם את מתן ההיתרים לאותם המקרים בהם גם אפשרות של פגיעה בטוהר המידות תיתכן.
 

הצעת החוק מדגישה את הקשר המסורתי וההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל ואת הזכויות הלאומיות המוקנות לו כפי שבאות לידי ביטוי במגילת העצמאות: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית...לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו... מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה... זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' נובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר היסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי". צדקת דרכו של העם היהודי בארץ ישראל מבוססת על נדבך מדיני, לאומי והיסטורי וחלים עליו כל הכללים הנובעים מזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי