צו החברות (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע״ד-2014 – 1168
תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה) (תיקון), התשע״ד-2014 – 1168
תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית) (תיקון), התשע״ד-2014 – 1173
תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית) (תיקון), התשע״ד-2014 – 1176
צו הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (קביעת שיעור ריבית צמודה), התשע״ד-2014 – 1177
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם) (הוראת שעה), התשע״ד-2014 – 1177
תיקון טעות
 

הודעה על הטלת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לפי חוק שירות המדינה (מינויים) – 5892
צו בדבר החלת הוראות לפי פקודת החברות – 5892
מינוי סגני נשיא בבתי המשפט – 5892
מינוי ממונה על הגבייה ופקיד גבייה לפי פקודת המסים (גבייה) – 5892
תיקון הוראות בדבר הגשת כתבי בי-דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי – 5892
 

אמות המידה לחלוקת תמיכות המועצה להסדר ההימורים בספורט – 5840
אמות המידה לחלוקת תמיכות המועצה להסדר ההימורים בספורט לקידום ספורט נשים בישראל – 5857
הודעה בדבר הסמכה בסמכויות המנהל לפי חוק הטיס ותקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם) – 5863
דוח הכנסות, הוצאות וחלוקת יתרות של המועצה להסדר ההימורים בספורט – 5864
הודעות לפי חוק התכנון והבנייה – 5866
הודעות לפי חוק הצהרות מוות – 5877
בקשות לפירוק חברות על ידי בית המשפט – 5878
הודעות מאת הציבור – 5879
 

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, קובע פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למי שטרם מלאו לו 18 שנים. מוצע לקבוע כי החיוב בתשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי יחל מגיל 21 שנים. הצעת החוק באה להקל מבחינה כלכלית על מבוטחים שמלאו להם 18 שנים אך טרם מלאו להם 21, וזאת על מנת לסייע לצעירים אלו כאמור להתארגן בתחילת חייהם הבוגרים.

מוצע שהורה מבוטח שהוא הורה במשפחה שהיא מתחת לקו העוני, יהיה זכאי לתלוש מזון בשיעור שיקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם המוסד לביטוח לאומי, בעד כל ילד. כמו כן, יקבע השר, בהתייעצות עם המוסד לביטוח לאומי, את המבחנים לקביעתו של קו העוני.

הצעת חוק זו נועדה אפוא להסדיר את הפיקוח על חברות וקבוצות עסקיות, אשר התנהלותן תרמה תרומה מכרעת למשבר אליו נקלעו – וכתוצאה מכך לפגיעה בבעלי אגרות החוב. בהקשר זה מוצע לקבוע כי המומחה מטעם בית המשפט, המלווה את המשא ומתן לגיבושו של הסדר חוב, יגיש את ממצאי בחינתו בדבר מכלול הפעולות והעסקאות שביצעה החברה בתקופה שקדמה להסדר

מטרת הצעת החוק היא להרחיב את האיסור גם על סוג פרסומים זה, ובכך למנוע פגיעה בקטינים, ובצד כך גם למנוע אפשרות של השפעה לא הוגנת על הליך החקירה או המשפט שהריאיון מתייחס אליו.
סעיף קטן (3)(א) המוצע, מחיל את האיסור על ראיון של קטינים, המעורבים במשפט או חקירה הנוגעים לעבירת מין או עבירת אלימות חמורה בין אם כעדים ובין אם כבעלי דין. כאשר תוקף האיסור מסויג עד לסיומו של ההליך, או עד למועד שהקטין הפך לבגיר, לפי המאוחר מביניהם.
 

קבוצת הסטודנטים אינה מועסקת באופן שווה לאורך השנה. כך, למשל, שעות העבודה של סטודנט בתקופת המבחנים מועטות לעומת שאר ימי השנה. לפיכך, ראוי שמבחן ההכנסה לקבוצת הסטודנטים יהיה בעל אופי שונה כנגזרת מאופי משרתם. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע שחישוב הכנסתם של סטודנטים יתבצע ביחס לכל חודשי השנה ולא רק ביחס לשלושת החודשים האחרונים של שנה קלנדרית כפי שנהוג כיום. חישוב ההכנסה החודשית הממוצעת ייעשה רק במהלך לימודי התואר הראשון ולמשך תקופה של עד 48 חודשים

אדם הלוקה באירוע לב נזקק לטיפול ראשוני מהיר. הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים עשויה להיות מצילת חיים ולאפשר לטפל במי שלקה בליבו עוד טרם הגעת הצוותים הרפואיים למקום.
חוק הצבת מכשירי החייאה, התשס"ח–2008, קובע בתוספת מקומות ציבוריים שבהם ישנה חובה להציב מכשיר החייאה. מוצע לתקן את התוספת ולחייב הצבת מכשירי החייאה גם במוסד חינוך לנערים, שבו לומדים ברגיל 500 איש לפחות. במוסד חינוך כאמור שוהים תלמידים שעות רבות מדי יום ועוסקים לעיתים בפעילות גופנית. הצבת מכשיר החייאה במקום תאפשר לסייע למי שלקה באירוע לב

אדם הלוקה באירוע לב נזקק לטיפול ראשוני מהיר. הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים עשויה להיות מצילת חיים ולאפשר לטפל במי שלקה בליבו עוד טרם הגעת הצוותים הרפואיים למקום.
חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח–2008, קובע בתוספת מקומות ציבוריים בהם ישנה חובה להציב מכשירי החייאה. מוצע לתקן את התוספת ולחייב הצבת מכשירי החייאה גם במתחם של מתקני ספורט שבו או בסביבתו מבקרים כרגיל 500 איש לפחות ביום, וכן בגן, גן חיות, גן שעשועים, פארק, או כל מקום המשמש לבילוי ופנאי שמבקרים בו כרגיל 500 איש לפחות ביום.

הצעת חוק זו מבקשת להבטיח שצעיר וצעירה אשר קיבלו פטור מצה"ל מהסיבות האמורות ומעוניינים להתנדב לשירות חלופי, יוכלו לעשות זאת במסגרת השירות הלאומי-חברתי

מוצע אפוא כי יינתן ייצוג הולם אף לאוכלוסיית העולים מחבר המדינות לאחר שנת 1989, בדומה לאוכלוסיות אחרות המנויות לעיל

הצעת החוק מבקשת לבטל את תקופת התיישנות בעבירות מין במשפחה. התיקון נועד לבטא את ההכרה של המחוקק בקשיים האינהרנטיים והאובייקטיבים שבפניהם ניצבים הקורבנות בבואם לדווח על מעשי גילוי עריות בקרב המשפחה בחלוף שנים רבות. קורבן עבירה של גילוי עריות מתמודד עם מנגנון הבשלה מורכב, בעל מספר שלבים, בטרם יוכל לפנות בהגשת תלונה, לעיתים תהליך של עשרות רבות של שנים ותלות גדולה בבן המשפחה הפוגע. עבירות של התעללות מינית בקטינים על ידי בן משפחה יוצרת פגיעה אנושה, הנמשכת לרוב, כל תקופת חייו של הקורבן ובכל מעגלי החיים. המחוקק הכיר בצורך מיוחד זה בעבר, כאשר האריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין במשפחה מעבר למדרג הרגיל של ההתיישנות על פי חומרת העבירה. על פי נתוני מרכזי הסיוע הפועלים ברחבי הארץ ומקבלים עשרות אלפי פניות בשנה, תיקון זה אינו מספק ומצריך את ביטול תקופת ההתיישנות, הן בשל חומרת העבירה והן בשל טיבה המיוחד שגובר על הרציונליים העומדים בבסיס דיני ההתיישנות. בבסיס ההצעה עומדת התפיסה כי עניינה של החברה בהעמדה לדין של בני משפחה שהתעללו מינית בילדים גדולה יותר מאשר בעבירות אחרות, משום שקיימת בהן פגיעה בערכים המוגנים ביותר, תוך ניצול פערי הכוחות, האמון והתלות של מערכת היחסים הראשונית והבסיסית ביותר בחייו של כל אדם וזריעת הרס חסר תקנה.
 

מוצע בהצעת החוק לתקן את המעוות ולפצות את האזרחים שניזוקו כתוצאה מהסכסוך הלאומי, באופן זהה לנפגעי פעולות איבה.

הזכות להינשא היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות ביותר שעל חברה מתוקנת להבטיח לכלל תושביה, ללא כל הפליה. במדינת ישראל היום, זכות זו אינה מובטחת לכל אדם. קיימות קבוצות גדולות אשר המצב המשפטי הקיים אינו מאפשר להן להינשא בישראל. זאת ועוד, זוגות רבים נאלצים להינשא בדרך אשר נוגדת את צו מצפונם.

הצעת חוק זו נועדה לטפל בתופעה של אלימות מילולית או פיזית כלפי צוותים רפואיים חדשות לבקרים, על ידי הענקת סמכויות משמעותיות יותר לכוחות האבטחה במקומות אלה. הצעה זו באה בדומה למוסדר כבר כיום בסעיף 6א לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה–2005, לגבי סמכויות מאבטחים במקומות המספקים שירותי רווחה.

מטרתה של הצעת חוק זו לקבוע כי מועדי הבחינות במוסדות חינוך לא ייערכו בחגים ומועדים של האוכלוסייה הערבית (העדות המוסלמיות, הנוצריות והדרוזיות). פקודת סדרי השלטון והמשפט מעניקה מעמד מיוחד לימי החג והמועדים, ועל כן הצעת חוק זו נועדה להבטיח התאמה בין מועדי החגים כאמור לבין הפעילויות והמחויבויות של מוסדות החינוך במדינה, כך שהציבור הערבי יזכה לימי מנוחה מלאים בימי חגיו

תכליתה של הצעת חוק זו היא עידוד והגברת האפשרות לשחרור על-תנאי ממאסר לאסירים שראויים לכך, ובכך לתרום לשילובם ושיקומם בקהילה ולמנוע עבירות נוספות. תכליות אלו הן תכליות היסוד של הליך השחרור המוקדם אשר קיבלו ביטוי בחקיקה ובפסיקה (ראו למשל: סעיפים 3 ו-9 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001; בג"ץ 4681/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' ועדת השחרורים – גוש צפון, פ"ד נא(4) 679, 684 (1997)).
 

מוצע לאפשר לאנשי הקבע שאינם לוחמים להמשיך ולשרת בשירות קבע עד לגיל 60 במידה וירצו בכך. הוראה זו לא תחול אם הפיטורים הם בנסיבות של נכות או אי-כושר לשירות, של תפקוד לקוי או בשל הרשעה פלילית, שבהן לא תידרש השארתו של איש הקבע בשירות