| עליון |
| 1 [דיון פלילי] [עונשין] |
 |
| בשפ 3137/14 עדי מרגני נ' מדינת ישראל (עליון; י' עמית; 14/05/14) - 9 ע' |
| עו"ד: לינור בן אוליאל, עידית רייכרט, תומר שוורץ |
אילו היה מעשה האינוס עומד בבדידותו, היה מקום לבחון חלופת מעצר, בהתחשב בגילו הצעיר של העורר (21) והיעדר עבר פלילי. ברם, מכלול האישומים מעלה תמונה המעוררת חשש למסוכנות של ממש מצד העורר. לאור ההלכה לפיה שחרור נאשם בעבירות מין לחלופת מעצר הוא החריג ובהתחשב בזמינות של המחשב והטלפון הסלולרי, באמצעותם טווה העורר את הקשרים שהובילו למעשים המיוחסים לו, אין מקום לחלופת מעצר.
 דיון פלילי – מעצר עד תום ההליכים – חלופת מעצר
עונשין – עבירות – מין
.
ערר על החלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת לעצור את העורר עד לתום ההליכים. כתב האישום מייחס לעורר שלושה אישומים שעניינם בעבירות מין בהן אינוס, וכן שיבוש הליכי משפט. המתלוננות הן נשים עימן יצר העורר קשר באמצעות הפייסבוק והטלפון הסלולרי.
.
ביהמ"ש העליון (מפי השופט י' עמית) דחה את הערר מהטעמים הבאים:
טענת העורר לגבי עוצמת הראיות נדחו. בהקשר זה הוזכר כי לצורך עבירת האינוס אין צורך בהתנגדות אקטיבית מצד נפגע העבירה, והיסוד הנדרש הוא אי הסכמה. במקרה דנא, ניתן להתרשם מהמסרונים שבין העורר למתלוננת כי העורר עצמו הבין כי נהג בניגוד לרצונה.
אילו היה מעשה האינוס עומד בבדידותו, היה מקום לבחון חלופת מעצר, בהתחשב בגילו הצעיר של העורר (21) והיעדר עבר פלילי. ברם, מכלול האישומים מעלה תמונה המעוררת חשש למסוכנות של ממש מצד העורר. שירות המבחן עמד בתסקיר על מסוכנותו של העורר בתחום המיני, והאישומים מצביעים על הסלמת ההתנהגות מצידו. התמונה המצטיירת היא של דפוס פעולה של העורר, כמטרידן, מניפולטיבי, המנסה להפיל ברשתו נשים באמצעות הפייסבוק והטלפון הסלולרי, כשדעותיו הקדומות ועיוותי החשיבה שלו מאפשרים לו "לפרש" את הסיטואציות בדרך הנוחה לו; במצב דברים זה, יש לילך על פי ההלכה לפיה שחרור נאשם בעבירות מין לחלופת מעצר הוא החריג, נוכח המסוכנות הטבועה בעבירות מין והחשש להישנות המעשים. בהתחשב בזמינות של המחשב והטלפון הסלולרי, באמצעותם טווה העורר את הקשרים שהובילו למעשים המיוחסים לו, אין מקום לחלופת מעצר. |
| חזרה למעלה |
|
| 2 [עונשין] [דיון פלילי] [דיון אזרחי] |
|
| עפ 2760/14 עדן אוחיון נ' מדינת ישראל (עליון; א' שהם; 14/05/14) - 5 ע' |
| עו"ד: בת עמי ברוט, רותם טובול, אלי כהן |
ביהמ"ש דחה בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הפיצויים שחויב המבקש לשלם למשפחת המנוח, משלא עלה בידי המבקש להראות כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונו.
עונשין – ענישה – דרכי ענישה: פיצויים
דיון פלילי – עונש – עיכוב ביצוע
דיון אזרחי – ערעור – עיכוב ביצוע
.
בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הפיצויים שחויב המבקש לשלם למשפחת המנוח, בגין רציחתו.
.
בית המשפט העליון (השופט א' שהם) דחה את הבקשה ופסק:
השיקולים לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים לנפגע עבירה או למשפחתו, דומים באופיים לשיקולים הנוגעים לעיכוב ביצוע תשלום במסגרת הדין האזרחי: מאזן הנוחות נוטה, לו ניתנה הבכורה, וסיכויי הערעור. ככל שסיכויי הערעור נמוכים, יגבר משקל הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך. משלא עלה בידי המבקש להראות כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונו, דין הבקשה להדחות, אף מבלי לדון בסיכויי הערעור וגם במידה שהערעור על ההרשעה ברצח יתקבל, אין בכך בכדי להשפיע, בהכרח, על גובה הפיצוי. |
| חזרה למעלה |
|
| 3 [דיון אזרחי] |
|
| בשא 2487/14 אברהם ביבי נ' אליעזר ליפר (עליון; ס' ג'ובראן; 14/05/14) - 6 ע' |
| עו"ד: תמיר סולומון, עודד נשר |
בקשה להארכת מועד נבחנת ב-2 שלבים. תחילה יש לבסס קיומו של טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה. רק אם נמצא טעם שכזה, יש לעבור לשלב השני, בו נבחנים קיומם של שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של הטעם המיוחד שנמצא. במסגרת שלב זה, יינתן משקל לאינטרס הצד שכנגד בהסתמכות על סופיות הדיון, ובהקשר זה יש משמעות לשאלה האם הבקשה להארכת מועד הוגשה במסגרת תקופת הזמן להגשת ההליך המרכזי. שיקול נוסף במסגרת זו הוא סיכויי הערעור.
דיון אזרחי – הארכת מועד – שיקולי בית-המשפט
דיון אזרחי – מועדים – הארכתם
.
ערעור על החלטת הרשמת לפיה ניתנה למשיב ארכה להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט מחוזי. בהחלטה נקבע כי הנימוקים שהעלה המשיב בבקשתו אינם מצדיקים מתן ארכה. עם זאת, נקבע כי יש לקבל את הבקשה לנוכח העובדה כי הבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת הערעור וכי לא יכולה להיות למערער טענה, בשל כך, בדבר ההסתמכות על סופיות הדיון.
.
ביהמ"ש העליון (מפי השופט ס' ג'ובראן), קיבל את הערעור מהטעמים הבאים:
ככלל, על בעלי הדין לעמוד במועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת, בין היתר, על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים ולפנות את משאבי ביהמ"ש למתדיינים אחרים. על המבקש לסטות מכלל זה, בדרך של בקשה להארכת מועד, לבסס קיומו של טעם מיוחד לכך. אם נמצא טעם מיוחד שכזה, על ביהמ"ש לעבור לשלב השני ולבחון קיומם של שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של הטעם המיוחד שנמצא. במסגרת שלב זה, יינתן משקל לאינטרס הצד שכנגד בהסתמכות על סופיות הדיון, ובהקשר זה יש משמעות לשאלה האם הבקשה להארכת מועד הוגשה במסגרת תקופת הזמן להגשת ההליך המרכזי. שיקול נוסף במסגרת זו הוא סיכויי הערעור, כאשר סיכויי ערעור נמוכים יכולים להוות טעם לדחיית הבקשה.
במקרה דנא, כפי שקבעה הרשמת, הנימוקים אשר העלה המשיב במסגרת הבקשה להארכת מועד אינם מצדיקים מתן ארכה. משנקבע כך, היה מקום לדחות את הבקשה משני טעמים: ראשית, כאמור, השיקול בדבר מועד הגשת הבקשה להארכת מועד יובא בחשבון בשלב השני, רק לאחר שנקבע כי קיים טעם מיוחד למתן ארכה. משלא הוכח קיומו של טעם שכזה, אין לעבור לשלב השני ועל הבקשה להידחות. שנית, אינטרס ההסתמכות בדבר סופיות הדיון איננו נבחן במסגרת השיקולים לקבלת הבקשה אלא במסגרת השיקולים לדחייתה. כך שהגשת הבקשה בתוך תקופת הזמן להגשת ההליך המרכזי לא יכולה להוות טעם לקבלת הבקשה, אלא רק כטיעון הגנה מפני דחייתה. בנוסף לכך, משנקבע כי אין טעם מיוחד לקבלת הבקשה, מתייתרת השאלה בדבר סיכויי הערעור. |
| חזרה למעלה |
|
| 4 [בתי-משפט] |
|
| דנא 7032/13 עוזי אורנן ואח' נ' משרד הפנים (עליון; ע' ארבל; 14/05/14) - 6 ע' |
| עו"ד: יואלה הר שפי, י' בן משה |
ביהמ"ש העליון דחה עתירה לדיון נוסף בעניין אי מתן סעד הצהרתי שלפיו העותרים בני הלאום הישראלי, משאין בפסה"ד מושא העתירה חשיבות, חידוש או קושי מיוחדים המצדיקים דיון נוסף.
בתי-משפט – דיון נוסף – תנאים לקיומו
.
עתירה לדיון נוסף בעניין אי מתן סעד הצהרתי שלפיו העותרים בני הלאום הישראלי, לצורך שינוי פרט הלאום במרשם האוכלוסין.
בית המשפט העליון (השופטת ע' ארבל) דחה את העתירה ופסק:
דיון נוסף הוא הליך יוצא דופן ונדיר וביהמ"ש יימנע מלהורות על קיומו בהעדר חידוש, חשיבות או קושי מיוחדים בהלכה שנפסקה. אמנם פסה"ד מושא העתירה עוסק בעניין מורכב, רגיש ואף נפיץ, אך אין בו חשיבות, חידוש או קושי מיוחדים המצדיקים היעתרות לעתירה. |
| חזרה למעלה |
|
| 5 [עונשין] |
|
| עפ 1182/14 פלונית נ' מדינת ישראל (עליון; י' דנציגר, א' שהם, מ' נאור; 14/05/14) - 8 ע' |
| עו"ד: דפנה שמול, ויסאם עראף |
מתחם הענישה ההולם איננו זהה לטווח הענישה הנהוג. מתחם העונש ההולם מגלם הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, שמדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם. כאשר לא ניתן ללמוד על הרף הנוהג כבענייננו, ניתן להסתייע בעת גזירת העונש בטווח שנקבע בעבירות דומות. במקרה דנא, מתחם הענישה שנקבע כמו גם העונש שנקבע, הולם את המעשה ונסיבותיו ויש להשאירו על כנו.
עונשין – ענישה – מתחם הענישה
עונשין – ענישה – שיקולי ענישה
.
ערעור על גז"ד. המערערת הוציאה ביתה הקטינה – שהוכרזה כקטינה נזקקת – ממשמורת רשות הסעד והעבירה אותה לשטחי הרשות הפלשתינית ללא אישור כדין, בסופו של דבר הקטינה אותרה והושבה לפנימייה. המערערת זוכתה מעבירה של חטיפה ממשמורת והורשעה על יסוד הודאתה בעבירה של גניבת קטין, בעבירה של שיבוש מהלכי משפט ובעבירה של הפרת הוראה חוקית. ביהמ"ש המחוזי גזר על המערערת 24 חודשי מאסר בפועל מאסר על תנאי וקנס.
.
ביהמ"ש העליון (מפי המשנָה לנשיא מ' נאור, בהסכמת השופטים י' דנציגר וא' שהם) דחה את הערעור מהטעמים הבאים:
מתחם הענישה ההולם איננו זהה לטווח הענישה הנהוג. מתחם העונש ההולם מגלם הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, שמדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם. כאשר לא ניתן ללמוד על הרף הנוהג כבענייננו, ניתן להסתייע בעת גזירת העונש בטווח שנקבע בעבירות דומות; במקרה דנא, לא נמצא פגם בקביעת מתחם הענישה ההולם, בשים לב לנסיבות העבירה. כן לא נמצא פגם בשיקולים שהובילו את ביהמ"ש קמא לקביעת העונש הראוי בתוך המתחם. נקבע כי העונש הולם את המעשה ונסיבותיו ויש להשאירו על כנו. |
| חזרה למעלה |
|
| 6 [פשיטת רגל] |
|
| רעא 2063/14 עתאמלה מחמוד נ' ראגח טאטור (עליון; י' דנציגר; 14/05/14) - 5 ע' |
| עו"ד: נביל מטר |
ביהמ"ש פסק כי בנסיבות העניין, אין להתערב בהחלטה לפיה התקיים "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת התקופה להגשת תביעת חוב בהליך פשיטת רגל.
פשיטת רגל – תביעת חוב – הארכת מועד להגשתה
.
בקשת רשות ערעור על החלטה לקבל את ערעור המשיב על החלטות המנהל מיוחד לנכסי המבקש, לדחות את תביעת החוב של המשיב ואת בקשתו להארכת מועד להגשת תביעת חוב.
.
בית המשפט העליון (השופט י' דנציגר) דחה את הבקשה ופסק:
ככלל, החריג המאפשר הארכת מועד להגשת תביעת חוב ע"י נושה בהליך פשיטת רגל, יחול בנסיבות שבהן הנושה לא ידע בפועל אודות מתן צו הכינוס או הפירוק ויעילות ההליך וקידומו לא ייפגעו משמעותית כתוצאה מהארכת המועד. בנסיבות העניין, אין מקום להתערב בהחלטה כי התקיים "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת התקופה להגשת תביעת חוב מצד המשיב. |
| חזרה למעלה |
|
| 7 [דיון פלילי] [עונשין] |
|
| עפ 8659/13 שמעון אלמליח נ' מדינת ישראל (עליון; י' עמית, א' שהם, מ' נאור; 14/05/14) - 9 ע' |
| עו"ד: ארז בן ארויה, אלי מסטרמן |
ביהמ"ש דחה ערעור על חומרת העונש שהוטל על המערער עקב הרשעתו בעבירת הצתה, משהעונש ראוי ומאוזן ונלקחו בחשבון כלל הנסיבות הצריכות לעניין.
דיון פלילי – ערעור – התערבות במידת העונש
עונשין – ערעור – התערבות במידת העונש
עונשין – ענישה – מדיניות ענישה: הצתה
.
ערעור על חומרת העונש שהוטל על המערער עקב הרשעתו בעבירת הצתה: 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצויים למתלונן.
.
בית המשפט העליון (השופטים א' שהם, מ' נאור וי' עמית) דחה את הערעור ופסק:
הלכה היא שערכאת הערעור לא תתערב בעונש, אלא במקרים חריגים של סטייה קיצונית ממדיניות הענישה במקרים דומים, או כשנפלה טעות מהותית בגזר הדין. ככלל, על מבצעי עבירת ההצתה יש להשית עונשי מאסר לריצוי בפועל. עונשו של המערער ראוי ומאוזן, ונלקחו בחשבון כלל הנסיבות הצריכות לעניין. |
| חזרה למעלה |
|
| 8 [שירות המדינה] [משפט מינהלי] |
|
| בגץ 1879/13 שבתאי עזריאל נ' מר יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה (עליון; א' חיות, א' שהם, מ' נאור; 14/05/14) - 16 ע' |
| עו"ד: יעל בר לב |
אין מניעה עקרונית למנות מועמד לתפקיד בשירות הציבורי כאשר מתקיימת קירבה משפחתית בינו לבין עובד אחר באותה יחידה מינהלית, זאת כאשר ניתן להסיר את החשש מפני השפעתם של שיקולים זרים על עצם המינוי באמצעות פיקוח חיצוני בלתי-תלוי וכאשר ניתן מענה הולם לחשש מפני ניגוד עניינים; אישור למינוי מעין זה, יינתן רק לאחר בחינה מוקפדת של נסיבות המקרה הקונקרטי, תוך התחשבות בשיקולים שונים.
שירות המדינה – עובדי מדינה – מינויים
משפט מינהלי – בגץ – ביקורת על החלטות רשויות התביעה והחקירה
.
עתירה להורות ליועמ"ש לחקור את הליך ונסיבות מינויו של המשיב 2 לתפקיד היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, כאשר בת זוגו, משמשת כדוברת בתי המשפט.
.
בג"ץ (מפי השופט א' שהם , בהסכמת המשנָה לנשיא מ' נאור והשופטת א' חיות) דחה את העתירה, מהטעמים הבאים:
קיימים סייגים להעסקתם של קרובי משפחה באותה יחידה מינהלית, כאשר יש ביניהם קשרי עבודה. עם זאת, ההגבלה בעניין איננה מגעת כדי איסור מוחלט. מקום בו ניתן להסיר את החשש מפני השפעתם של שיקולים זרים על עצם מינויו של אדם לתפקיד בשירות הציבורי, באמצעות פיקוח חיצוני בלתי-תלוי; וכאשר ניתן מענה הולם לחשש מפני ניגוד עניינים, אין מניעה עקרונית למנות מועמד לתפקיד, גם כאשר מתקיימת קירבה משפחתית בינו לבין עובד אחר באותה יחידה מינהלית.
ברם, אישור למינוי מעין זה, יינתן רק לאחר בחינה מוקפדת של הוועדה להעסקת קרובי משפחה את נסיבות המקרה הקונקרטי, תוך התחשבות בשיקולים המפורטים בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס"ח-2007 (להלן: הכללים), ובתקשי"ר. בהקשר זה נקבע, בין היתר, כי סעיף 4(א) לכללים, אינו יוצר רשימה סגורה של השיקולים הצריכים לעניין וכן כי השיקול ש"קירבת המשפחה נוצרה תוך כדי עבודה במשרד" (כפי שארע בענייננו), הינו שיקול משמעותי; כמו כן, יש ליתן משקל לצורך בשמירתו וביצורו של אמון הציבור בתקינות פעולתו של המינהל הציבורי, ובהקשר זה נקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, כי יש ליתן פומבי להסדרים למניעת ניגוד עניינים; עוד צוין, כי כאשר מדובר במינוי מועמדים לתפקידים "בכירים" בשירות הציבורי (כבענייננו('עשויים לעמוד בפני הוועדה שיקולים שונים, לצורך קבלת ההחלטה בשאלת מינוי קרובי משפחה. לצד זאת הודגש, ובפרט כאשר מדובר במינוי מועמד לתפקיד "בכיר", קיימת חשיבות מיוחדת להקפדה יתרה על קלה כבחמורה, בעניינים של טוהר המידות; התערבות בהחלטות הוועדה להעסקת קרובי משפחה תיעשה רק אם נפל בהן פגם מהותי המצדיק זאת.
במקרה דנא, החלטותיה של הוועדה להעסקת קרובי משפחה, לאשר באופן זמני את העסקתם של המשיבים, הן החלטות סבירות, שרשות מינהלית הייתה מוסמכת לקבלן, ולא עלה בידי העותר להראות כי בעניינם של המשיבים נשקלו שיקולים זרים, או כי עניינם נדון באופן שונה מכל מקרה דומה אחר, באופן הפוגע בערך השוויון ולא עלה בידי העותר להצביע על פגם מהותי אחר שדבק בהן.
לצד זאת הוער, כי נפלו פגמים מסוימים בהליך המינוי, אך אין מדובר בפגמים היורדים לשורשו של הליך המינוי המצדיקים התערבות בהחלטות הוועדה. כך, ההסדר למניעת ניגוד עניינים לא אושר טרם שנכנס המשיב 2 לתפקידו, אלא רק לאחר מכן. זאת, חרף הוראות התקשי"ר והנוהל, המתנות את הכניסה לתפקיד בקבלת אישור מהוועדה להעסקת קרובי משפחה. בנוסף, חוות דעתו של מנהל בתי המשפט הוגשה באיחור.
עוד נקבע כי ההליך שהוביל להחלטה לאשר את ההסדר למניעת ניגוד עניינים, אינו נגוע באי חוקיות כלשהי, וגם הליך המינוי אינו מעלה כל חשש לביצוע עבירה פלילית על-ידי מי מבין המשיבים. בהקשר זה נקבע בין היתר, כי המשיב 2 לא הסתיר את דבר קיומו של הקשר הזוגי בינו לבין המשיבה 3, וציין זאת בטופס הגשת מועמדותו למכרז.
בנסיבות אלו, לא מתקיימת עילה כלשהי להתערבות בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה להימנע מלחקור את הליך המינוי ואישור הסדר ניגוד העניינים. הוא הדין, גם ככל שמדובר בחקירה והעמדה לדין במסגרת הדין המשמעתי. |
| חזרה למעלה |
|
| 9 [עונשין] [משפט מינהלי] |
|
| בגץ 1571/14 אירית מואטי נ' היועץ המשפטי לממשלה (עליון; מ' נאור; 14/05/14) - 12 ע' |
| עו"ד: מיטל בוכמן שינדל, יעל מורג יקו אל, אורית חיון, דניאל גינת |
נדחתה עתירת הוריו של נער שנרצח, כנגד הסדר הטיעון שגובש עם אחד הנערים המעורבים ברצח. נקבע כי ניתנה לעותרים הזדמנות מספקת להשמיע את עמדתם ביחס להסדר הטיעון, כמצוות המחוקק וכן כי אין המדובר באחד מאותם המקרים נדירים בהם החלטת התביעה בגיבוש ההסדר חרגה בצורה מהותית ממתחם הסבירות. במצב זה, לא נמצאה עילה המצדיקה התערבות שיפוטית בהסדר הטיעון.
עונשין – זכויות נפגעי עבירה – הסדר טיעון
משפט מינהלי – בגץ – ביקורת על החלטות רשויות התביעה והחקירה
.
עתירת הוריו של נער שנרצח, כנגד הסדר הטיעון שגובש עם אחד הנערים המעורבים ברצח בנם (המשיב 4), בעקבותיו, הורשע המשיב 4 בעבירות שיוחסו לו והוטל עליו עונש של 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נוספים.
.
בג"ץ (מפי המשנָה לנשיא מ' נאור, בהסכמת השופטים א' חיות וי' דנציגר) דחה את העתירה מהטעמים הבאים:
חוק זכויות נפגעי עבירה קובע את זכותו של נפגע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה להביע את עמדתו לפני התובע בטרם תתקבל החלטה בדבר הסדר טיעון. אולם, אין מדובר ב"זכות וטו" בנוגע להסדר הטיעון. ההחלטה אם, ובאילו תנאים, להגיע להסדר טיעון נתונה לתביעה, ולה בלבד. עליה להפעיל את שיקול דעתה, על יסוד מכלול השיקולים העניינים, במקצועיות וברגישות. במקרה דנא ניתנה לעותרים הזדמנות מספקת להשמיע את עמדתם ביחס להסדר הטיעון, כמצוות המחוקק כך שאין בהתנגדותם של העותרים כשלעצמה, בכדי להוות עילה להתערבות שיפוטית בהסדר הטיעון.
כן לא נמצאה עילה אחרת המצדיקה התערבות שיפוטית בהסדר הטיעון. ככלל, בג"ץ אינו נוהג להתערב בשיקול דעת התביעה לעניין העמדה לדין או עריכת הסדר טיעון. התערבות בכגון דא תעשה רק במקרים נדירים, בהם נפל פגם מהותי ואקוטי, שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המנהלי; בבחינת סבירות החלטתה של התביעה להגיש כתב אישום בגין עבירות מסוימות ולא אחרות ובבחינת סבירות החלטתה לערוך הסדר טיעון יש להתחשב במתחם שיקול הדעת המקצועי הרחב הנתון לה. במקרה דנא נטען כי יש להתערב בהסדר הטיעון כיוון שהעונש שנגזר אינו מרתיע, אינו מאוזן ואינו הולם את חומרת המעשה הפלילי. ברם, חומרת המעשה והרתעה שהינם שיקולים חשובים ומשקלם נכבד, אינם שיקולים בלעדיים. במקרה דנא, נלקחו שיקולים רלוונטים נוספים: שיקומו של המשיב 4, התנהגותו לאחר המקרה, מערבותו הפחותה באירוע, וקטינותו. בנוסף, ההחלטה לערוך את הסדר הטיעון נבחנה על ידי גורמים בכירים ביותר בפרקליטות ששמעו אף את טענותיהם של העותרים ועניין זה מצמצם עוד יותר את מרחב הביקורת השיפוטית, המצומצם מלכתחילה. מכאן שאין המדובר באחד מאותם המקרים נדירים בהם החלטת התביעה חורגת בצורה מהותית ממתחם הסבירות; בנוסף, משהסדר הטיעון אושר בפסה"ד, עניין לנו ב"מעשה עשוי". ואף מטעם זה אין מקום להיעתר לעתירה. הדברים נכונים, מקל וחומר, לגבי הבקשה לבטל את ההליך בעניינו של המשיב 4, ולהגיש נגדו כתב אישום חמור יותר אפילו מזה שהוגש מלכתחילה. |
| חזרה למעלה |
|
| עבודה ארצי |
| 10 [ביטוח לאומי] [עבודה] |
|
| עבל (ארצי) 49885-12-11 יוסף דודאי נ' המוסד לביטוח לאומי (עבודה; עמירם רבינוביץ, רונית רוזנפלד, לאה גליקסמן, נ.צ.: א' פז, י' שגב; 08/05/14) - 15 ע' |
| עו"ד: אפרים דה האס, אריה בר און |
ביה"ד דחה ערעור על פס"ד בו נדחתה תביעת המערער לקצבת נכות כללית, באשר קצבת הנכות מעבודה שלו הוונה כדין והוא אינו זכאי לקצבת נכות כללית.
ביטוח לאומי – קיצבאות – זכאות
ביטוח לאומי – קיצבאות – קיצבת נכות
עבודה – קיצבאות – זכאות
.
ערעור על פס"ד בו נדחתה תביעת המערער לקצבת נכות כללית, מאחר שקצבת הנכות מעבודה של המערער הוונה כדין והוא אינו זכאי לקצבת נכות כללית.
.
בית הדין הארצי לעבודה (השופטים ע' רבינוביץ, ר' רוזנפלד, ל' גליקסמן ונציגי הציבור א' פז, י' שגב) דחה את הערעור ופסק:
המענק המשולם לנכה עבודה לאחר היוון קצבת הנכות מעבודה כמוהו כקצבה בגין תאונת העבודה, לכן יש לבחון בכל מקרה אם מתקיים כפל גמלאות והיה והקצבה מתאונה בעבודה אלמלא ההיוון נמוכה מזו המגיעה לנכה בגין קצבת הנכות הכללית, תשלום לו היתרה. ראוי שההסדר שבסעיף 320(ג) לחוק ייבחן מחדש ע"י המחוקק, ויש מקום לבחון אם אין להחיל את החריג שבסעיף 320(ו)(3) גם לגבי קצבת נכות כללית. במקרה הנדון, המערער אינו זכאי לתשלום קצבת נכות כללית ונדחו טענותיו כי נפל פגם בהליך אישור ההיוון האחרון וכי בעקבותיו נמנע ממנו לקבל קצבה בשיעור גבוה יותר עקב החמרה במצבו. |
| חזרה למעלה |
|
| 11 [עבודה] |
|
| עע (ארצי) 39818-11-12 פנדה הפקות (סרטים) בע"מ נ' זיו בן צבי (עבודה; אביטל רימון-קפלן; 07/05/14) - 12 ע' |
| עו"ד: יוסף אופנהיים, משה ברנר |
ביה"ד נעתר באופן חלקי לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, משהוכח "טעם מיוחד" להארכת המועד בשני עניינים בלבד.
עבודה – סדרי דין – הארכת מועד
עבודה – סדרי דין – ערעור שכנגד
.
בקשת המערערת למחיקת הערעור שכנגד שהגיש המשיב, משהוגש באיחור ומשאינו מופנה כנגד העילות המונחות בבסיס הערעור, ובקשת המשיב להארכת המועד להגשת הערעור שכנגד.
.
בית הדין הארצי לעבודה (השופטת א' רימון-קפלן) קיבל את הבקשות בחלקן ופסק:
על המבקש הארכת מועד להגשת ערעור, להצביע על "טעם מיוחד" שיצדיק היענות לבקשתו. הליך תלוי ועומד באותו עניין יכול להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, אך זאת אך זאת בתנאי שהליך שהוגש באיחור הוא באותו עניין 'במובן הצר' של הערעור התלוי ועומד. במקרה זה, רוב הנושאים בערעור שכנגד אינם נכללים בהגדרת "אותו עניין" במובן הצר, אך הוכח "טעם מיוחד" אחר להארכת המועד בשני עניינים בלבד ורק לגביהם ניתנה הארכת מועד. |
| חזרה למעלה |
|
| עבודה אזורי |
| 12 [עבודה] |
|
| סע (ת"א) 53819-09-11 אבי נבו נ' ש.י.ב. שיווק חומרי בניין בע"מ (עבודה; סיגל דוידוב מוטולה, נ.צ.: נ' נוריאל, א' ליברוט; 05/05/14) - 26 ע' |
| עו"ד: ארז כהן, גולן אשטון |
ביה"ד קיבל באופן חלקי תביעה לתשלומים שונים בגין תקופת עבודת התובע וסיומה, ופסק כי התובע לא פוטר ואינו זכאי לתשלומים שדרש, פרט לתשלום בגין שעות נוספות עבור חלק מתקופת עבודתו.
עבודה – שעות עבודה ומנוחה – שעות נוספות
עבודה – פיטורין – היעדרם
.
תביעה שעניינה במחלוקת על נסיבות סיום עבודתו של התובע ועל זכאותו לגמול שעות נוספות וזכויות סוציאליות נוספות.
.
בית דין אזורי לעבודה (השופטת ס' דוידוב- מוטולה ונציגי הציבור נ' נוריאל וא' ליברוט) קיבל את התביעה בחלקה ופסק:
נטל ההוכחה בנוגע לניצול חופשה מוטל על המעסיק וכך גם, במקרים מסוימים, בנוגע לעבודה בשעות נוספות, אולם הנטל להוכיח פיטורים מוטל על העובד הטוען כי פוטר. יש לצמצם את המקרים בהם תתקבל טענה כי חוסר תום לבו של התובע גובר על הקוגנטיות של חוק שעות עבודה ומנוחה. התובע זכאי לגמול שעות נוספות ביחס לחלק מתקופת עבודתו, אך אינו זכאי לתשלומים עקב סיום עבודתו, להפרש בגין דמי נסיעות, לדמי מחלה או לתשלום יתרת חופשה ולא חל עליו צו ההרחבה בענף ההובלה. |
| חזרה למעלה |
|
| 13 [עבודה] |
|
| סע (י-ם) 25676-05-12 אימן גיאר נ' אלחנן בן דוד (עבודה; דיתה פרוז'ינין, נ.צ.: ר' כהן, מ' ברלך; 05/05/14) - 20 ע' |
| עו"ד: עלא זחלאקה, ירון מויאל |
הפרת מחויבות המעסיק, ואי הצגת פנקס שעות עבודה מסודר על ידו, מובילה להגמשת נטל הראיה המוטל על העובד בכל הנוגע להוכחת היקפן המדויק של השעות הנוספות שביצע, ובמקרים המתאימים גם להעברת הנטל למעסיק בקשר לכך.
עבודה – פיטורין – היעדרם
עבודה – פיטורין – עילות פיטורים
עבודה – שעות עבודה ומנוחה – שעות נוספות
.
התובעים הגישו כנגד הנתבע – מעסיקם, תביעה במסגרתה טענו, כי הם פוטרו מעבודתם אצלו, ואילו הנתבע טוען כי עזבו את העבודה. התובעים טוענים עוד כי הם זכאים לתשלומים שונים שלא שולמו להם בתקופת עבודתם: דמי הבראה, פדיון חופשה, גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים ועוד. מנגד טוען הנתבע כי כל התשלומים שולמו לתובעים במלואם. הנתבע הגיש תביעה שכנגד להחזרת רכב וציוד עבודה שנלקחו על ידי התובע 2.
.
בית הדין לעבודה מפי השופטת ד. פרוז'ינין ונציגי הציבור ר. כהן ו- מ. ברלך פסק כלהלן:
הנטל להוכחת הפיטורים מוטל על הטוען לקיומם. אימן התפטר בתום תקופת עבודתו הראשונה אצל הנתבע, ויש לדחות את תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים בגין תקופה זו.
נטל ההוכחה המוטל על מעביד הטוען כי יש לשלול פיצויי פיטורים מן העובד בשל מעשה פלילי גבוה מנטל ההוכחה במשפט אזרחי, ובחומר הראיות שהוצג אין ראיות התומכות בטענה זו.
אין לראות בעצם הדרישה להשיב את המפתחות והכלים הודעת פיטורים. היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים, לידי גמר.
לא הוכח כי התובע 2 נדרש להחזיר את המפתחות והרכב, אלא רק שנדרש לשוב לעבודה עם הרכב והכלים שבתוכו. משלא עשה זאת, ולא התייצב לעבודה גם לאחר מכן, יש לראותו כמי שהתפטר.
הפרת מחויבות המעסיק, ואי הצגת פנקס שעות עבודה מסודר על ידו, מובילה להגמשת נטל הראיה המוטל על העובד בכל הנוגע להוכחת היקפן המדויק של השעות הנוספות שביצע, ובמקרים המתאימים גם להעברת הנטל למעסיק בקשר לכך. |
| חזרה למעלה |
|
| 14 [עבודה] |
|
| סע (נצ') 10332-09-11 אפרת רובין נ' שותפות E.T פורטל הפרחים (עבודה; אורית יעקבס, נ.צ.: י' עבאדי, ש' אלמאלם; 04/05/14) - 23 ע' |
| עו"ד: שרון רוזנבלט, אורי דדו, רותם קרויטורו |
האיסור על הפליה מחמת הריון חל גם במקום בו לא חל חוק שוויון ההזדמנויות. הפלייה מחמת היריון הינה בבחינת קיום של חוזה העבודה שלא בתום לב.
עבודה – זכויות – זכות שימוע
עבודה – עבודת נשים – פיטורין בתקופה המוגנת שלאחר החזרה מחופשת לידה
.
התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בתשלום סכומים שונים, המגיעים לה, לטענתה, בשל פיטוריה, שלא כדין, ללא שימוע ובהיותה בהיריון , בניגוד להוראות חוק עבודת נשים, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ושלא בהתאם לחובת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי).
.
בית הדין לעבודה מפי השופטת א. יעקבס ונציגי הציבור י. עבאדי ו- ש. אלמאלם פסק כלהלן:
הוכח, כי התובעת פוטרה יומיים לפני שמלאו שישה חודשים להעסקתה כדי שלא תחוס בצילו של חוק עבודת נשים, בנוסף, שוכנענו, בשים לב לחומר הראיות ולעדויות, כי פיטורי התובעת קשורים להריונה.
די ב"ראשית ראיה" כי החלטת המעביד הייתה נגועה בהפליה פסולה על מנת להעביר את נטל ההוכחה לכתפי המעביד.
גם אם הייתה הצדקה עניינית כלשהי לפיטוריו של העובד, ואחד השיקולים שלקח המעביד בחשבון במסגרת מכלול השיקולים המלא היה שיקול פסול שמבוסס על הפליה אסורה על פי אחת מהעילות המופיעות בסעיף 2 לחוק, יש בכך משום הפרה של חוק שוויון ההזדמנויות המקימה זכות לפיצוי עבור העובד.
האיסור על הפליה מחמת הריון חל גם במקום בו לא חל חוק שוויון ההזדמנויות. הפלייה מחמת היריון הינה בבחינת קיום של חוזה העבודה שלא בתום לב.
מקום בו המעסיק פיטר עובדת סמוך למועד הקובע (ששה חודשים) בניסיון לעקוף את חוק עבודת נשים יש בכך משום קיום חוזה העבודה שלא בתום לב, ויש לפצות את העובדת על הנזק הממשי שנגרם לה, קרי – השכר שהיה אמור להשתלם מיום הפיטורים עד ליום בו ילדה בתוספת דמי הלידה שלא שולמו בשל הפיטורים.
יש לקבל את טענת התובעת כי לא נערך לה שימוע כדין אולם בפסיקת הפיצויים יש התחשב בשיחות שכן התקיימו בין הצדדים, שיחות במהלכן ניתנה לתובעת הזדמנויות להשמיע עמדתה. |
| חזרה למעלה |
|
| מנהלי |
| 15 [צבא] [עבודה] [משפט מינהלי] |
|
| עמנ (ת"א) 52572-07-13 שוקי ישרזדה נ' מדינת ישראל- צה"ל - ראש אגף כוח אדם בצה"ל (מנהלי; מרים סוקולוב; 07/05/14) - 11 ע' |
| עו"ד: אייל נון, דוד סלטון |
החלטת ועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), תש"ע-2010 – במסגרתה נדחתה האפשרות כי חוות הדעת בדבר תפקודו הלקוי של המערער היו מוטות עקב התרעותיו על שחיתות – היא החלטה מבוססת ומנומקת היטב; טענה בדבר חשיפת שחיתויות במקום העבודה אינה מקנה חסינות מפני בחינה עניינית של תפקוד העובד.
צבא – שירות קבע – התרת חוזה
צבא – סמכות שיפוט – אנשי קבע
עבודה – חוק הגנה על עובדים – היקף ההגנה
משפט מינהלי – בית-המשפט לעניינים מינהליים – ביקורת שיפוטית
.
ערעור על פסק דינה של ועדת הערר, הפועלת מכוח חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), תש"ע-2010 (להלן: "חוק שירות קבע"). ועדת הערר דחתה את ערר שהגיש המערער על החלטת המשיבה לשחררו משירות הקבע בשל תפקוד לקוי. לטענת המערער, ההחלטה על שחרורו התקבלה על רקע חשיפת "תרבות דיווחי שקר" על ידו ביחידה בה שירת, וההערכות הנמוכות של תפקודו המקצועי הינן פועל יוצא של ההתנכלות ממנה סבל בעקבות החשיפה.
.
בימ"ש לעניינים מנהליים דחה את הערעור בקובעו:
הסמכות לדון בהליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע הוסדרה בחוק שירות הקבע, שכלל תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים. הרקע לחקיקה היה בין היתר הקושי עליו עמד בג"ץ במסגרת דיון בעתירות של משרתי קבע שהובאו בפניו כערכאה ראשונה, ולפיו הוא אינו הערכאה המתאימה לדון בעניינים אלו (בשל העדר האפשרות לקיים בירור עובדתי ממצה, לשמוע עדים ולנהל הליכי חקירה).
הרכבה המגוון של ועדת הערר נועד ליתן ביטוי לצרכים המיוחדים של החיילים בשירות הקבע מחד, ולצרכי המערכת הצבאית מאידך. בכל הנוגע לסדרי דין נהנית ועדת הערר מגמישות רבה, והיא רשאית לנהוג בדרך הנראית לה כמיטבית לעשיית צדק, תוך מתן אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש. בהליך דנן הועדה הורתה מיוזמתה על זימון עדים נוספים, כדי שתהיה בפניה תמונה רחבה ככל הניתן.
חרף טענות המערער, לאחר עיון מעמיק בהחלטת ועדת הערר נמצא כי היא עניינית ומבוססת היטב. ועדת הערר שללה, על יסוד הראיות שהובאו לפניה, את האפשרות לפיה חוות הדעת היו מוטות עקב התרעותיו של המערער ממעשים מסוימים ונימקה היטב את החלטתה בעניין זה. כאן המקום להבהיר, כי טענה בדבר חשיפת שחיתויות במקום העבודה אינה מקנה חסינות מפני בחינה עניינית של תפקוד העובד.
ועדת הערר בחנה האם הצעד של קיצור תקופת השירות, צעד חריף ופוגעני, היה הכרחי בנסיבות העניין או שניתן היה לנקוט בדרך חילופית, וקבעה כי אין מקום להתערב בשיקולי המערכת הצבאית בעניין זה.
המערער עתר לביהמ"ש שיתערב דה-פקטו בקביעות העובדתיות של ועדת הערר, שבחנה את הראיות שהובאו בפניה והתרשמה באופן בלתי אמצעי מהעדים. הלכה פסוקה היא, כי ככלל ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בקביעותיה ומסקנותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, ולא תחליף את שיקול דעתה בשק"ד הוועדה המקצועית, אלא במקרים חריגים ביותר. הדברים יפים ונכונים גם במקרה נשוא הדיון. |
| חזרה למעלה |
|
| מחוזי |
| 16 [חוזים] [דיון אזרחי] |
|
| תצ (מרכז) 53033-12-12 מיכאל לוי נ' זאפ גרופ בע"מ (מחוזי; פרופ' עופר גרוסקופף; 11/05/14) - 26 ע' |
| עו"ד: אברהם רוקח, גיל צומן, גליה דהאן, ישראל פפר, יוסי כהן, חן לוי, נועה פן-היידמן |
בית המשפט קיבל את בקשת המבקש ואישר את הגשת התובענה כייצוגית ביחס לחוזי ההתקשרות של דפי זהב שאינם מאפשרים ללקוחות שהתקשרו בהסכם בנוסח החדש להשתחרר ממנו במהלך תקופת ההתקשרות המינימאלית. נפסק, כי הכשרת תקופת התקשרות קשיחה העולה על שנה הוא עניין המצריך דיון וליבון במסגרת התובענה גופה.
חוזים – חוזה אחיד – תנאי מקפח
חוזים – חוזה אחיד – תקופת התקשרות מינימאלית
דיון אזרחי – תובענה ייצוגית – אישור תובענה ייצוגית
דיון אזרחי – תובענה ייצוגית – תנאים לאישורה
.
המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט נדרש לשאלה: האם קיים פגם במדיניות שהנהיגה דפי זהב לפיה אין היא מאפשרת ללקוחות שהתקשרו בהסכם בנוסח החדש להשתחרר ממנו במהלך תקופת ההתקשרות המינימאלית, אלא תובעת מהם להמשיך ולשלם לה את הסכום שנקבע בצד תקופת ההתקשרות המינימאלית עד לתום תקופת ההתקשרות המינימאלית.
.
בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כלהלן:
התנאי המרכזי בבחינת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, הוא זה הקבוע בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.
חוק הגנת הצרכן מגן רק על "צרכן". כאשר מדובר בשירותים המיועדים לטובת עסק שמנהל עוסק זעיר (ובהם שירותים לפרסום עסקו), ולא לרווחתו של העוסק הזעיר עצמו (כגון מקרר או מכונת קפה שרכש למשרד), ספק אם ניתן לראותם כשירות הניתן "לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי".
מקרה זה אינו מחייב הכרעה במחלוקת ביחס לתחולת חוק הגנת הצרכן, וזאת מאחר שגם אם נניח, כי חוק הגנת הצרכן חל, לא ברור כיצד ניתן לאשר הגשת תובענה ייצוגית מכוחו ביחס לשאלה המשפטית המשותפת.
העובדה שמשך התקופה אינו נתון לביקורת מכוח חוק החוזים האחידים, אין משמעה כי על ההוראות שעוסקות בסיום ההתקשרות במהלך תקופת ההתקשרות המינימאלית אין לבית המשפט סמכות פיקוח מכוח חוק זה.
טענת המבקש לפיה קביעת הסדר השולל מהלקוח כל אפשרות יציאה מהתקשרות ארוכת טווח עם ספק שירותי פרסום לעסקים באינטרנט היא מקפחת מצויה בתחום סמכות הביקורת של בית המשפט לפי חוק החוזים האחידים. בשלב זה של הדיון, יש לטענה זו סיכוי של ממש להתקבל, וזאת כאשר תקופת ההתקשרות המינימאלית עליה סיכומו הצדדים עולה על שנה אחת. ויודגש, משך הזמן הסביר להתקשרות ללא אפשרות יציאה היא עניין התלוי בטיב השירות בו מדובר, ובמכלול נסיבות העניין.
הכשרת תקופת התקשרות קשיחה העולה על שנה הוא עניין המצריך דיון וליבון במסגרת התובענה גופה.
אין לומר בהכרח כי תוצאת הדיון בתובענה גופה תהיה קביעה כי כל תקופה קשיחה העולה על שנה היא מקפחת, ואולם גם לא ניתן לומר כי לטענה שיקבע שתקופה קשיחה מעל לשנה היא מקפחת אין סיכוי ממשי. |
| חזרה למעלה |
|
| 17 [דיון אזרחי] [מקרקעין] |
|
| הפ (נצ') 1803-06-12 מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ נ' עלי נוג'ידאת (מחוזי; נחמה מוניץ; 08/05/14) - 19 ע' |
| עו"ד: |
ככלל, אין להתערב בחוות דעתו של שמאי מכריע בעניינים הנוגעים לתחום מקצועיותו, ללא סיבה של ממש ונימוקים כבדי משקל. הלכה זו נכונה שבעתיים כשעסקינן בשמאי שמונה כשמאי מכריע ע"פ הסכם פשרה בין הצדדים. עצם אי התאמת חוות דעתו של השמאי המכריע לחוות הדעת מטעם הצדדים, אין בה כשלעצמה כדי להביא להתערבות ביהמ"ש במסקנותיו.
דיון אזרחי – מומחים – מומחה מכריע
דיון אזרחי – מומחים – מוסכמים
דיון אזרחי – מומחים – התערבות בית המשפט
מקרקעין – הפקעה – פיצויים
.
המרצת פתיחה, במסגרתה נתבקש ביהמ"ש להצהיר כי המבקשת רשאית לתפוס חזקה במקרקעין התפוסים ע"י המשיבים ולבצע בהם עבודות לצורך הרחבת דרכים. לאחר הגשת התובענה הוסכם כי הצדדים ימנו שמאי מכריע שיקבע את סכום פיצויי ההפקעה המגיעים למשיבים. עוד הוסכם כי חוות דעתו של השמאי תהא מכריעה ובלתי ניתנת לערעור. אעפ"כ הותר לצדדים לחקור את השמאי.
.
ביהמ"ש המחוזי קבע:
שמאי מכריע הוא כלי עזר מקצועי אובייקטיבי. מטרתו לבחון בצורה מקצועית, ניטראלית מהשפעות ונקייה מאינטרסים את המחלוקות שבין הצדדים. ככלל, אין להתערב בחוות דעתו של השמאי המכריע בעניינים הנוגעים לתחום מקצועיותו, ללא סיבה של ממש ונימוקים כבדי משקל. הלכה זו נכונה שבעתיים כשעסקינן בשמאי שמונה כשמאי מכריע ע"פ הסכם פשרה בין הצדדים. נפסק כי מינוי מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי שיש לעודדו. כפועל יוצא ממינוי המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם; מאידך גיסא, מוגבלת, כמובן, יכולתם לערער על מסקנות המומחה.
חוו"ד והערכות של שמאי, גם שמאי מכריע, אינן חסינות מפני ביקורת עניינית בדרכים המשפטיות המקובלות, כגון חקירתו על חוות דעתו והעלאת טיעונים נגד קביעותיו. הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה – אלא אם הסכימו במפורש שלא לערער על חוות הדעת, והם אף רשאים לדרוש ממנו הבהרות בכתב. עדות נוספת של מומחה תובא ע"י הצדדים רק ברשות ביהמ"ש, מטעמים שיירשמו. עקב ההגבלה על יכולת הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את ביהמ"ש בטעות המומחה, והיא מתמקדת בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטוין בחקירת העד.
חוות דעתו של המכריע בענייננו היא מפורטת, מנומקת, מקצועית ועניינית. עצם אי התאמת חוות דעתו של השמאי המכריע לחוות הדעת מטעם הצדדים, אין בה כשלעצמה כדי להביא להתערבות ביהמ"ש במסקנות השמאי. השמאי המכריע נחקר בביהמ"ש על חוות דעתו. הוא השיב באופן ענייני, קוהרנטי ומקצועי לכל השאלות שנשאל ועדותו נמצאה מהימנה. לפיכך, נמצא לקבל את עיקר חוות דעתו.
השמאי המכריע קבע כי שווי של קרקע בייעוד חקלאי כולל תוספת של 20%, הנובעת לגישתו מכך שבמגזר הערבי לא נוהגים לדווח התמורה המלאה המשולמת בפועל. ברם, הנחת השמאי לפיה מן המפורסמות היא כי בעסקאות הנעשות במגזר הערבי הצדדים אינם מדווחים התמורה המלאה, היא איננה קביעה מקצועית. מדובר בטענה עובדתית שלא הוכחה, ואין מקום לקבלה. ודוק, קביעה זו אין בה כדי לפגום במקצועיות השמאי המכריע ובחוות הדעת שערך, ככל שהיא מתייחסת ליתר הנושאים.
העסקאות שבחן השמאי המכריע כמקור להשוואה הן עסקאות הדומות באופיין, מיקומם ויתר הפרמטרים הרלוונטיים, למקרקעין שבנדון. אין בעובדה כי מדובר בקרקעות שהינן בבעלות המנהל כדי להשפיע באופן משמעותי על שווי המקרקעין לעומת המקרקעין שבבעלות המשיבים, לצורך עסקאות השוואה. עם זאת, לפנים משורת הדין נמצא להוסיף 10% תוספת לשווי שנקבע ביחס למקרקעין בייעוד חקלאי (לאחר הפחתת התוספת של 20% שנקבעה על ידי השמאי), לאור העובדה כי מדובר במקרקעין בבעלות פרטית. |
| חזרה למעלה |
|
| 18 [נזיקין] |
|
| תא (נצ') 528-09 עזבון המנוח בלקר עוזיאל נ' הראל, חברה לביטוח בע"מ (מחוזי; אסתר הלמן; 08/05/14) - 8 ע' |
| עו"ד: |
ביהמ"ש פסק כי יש לנכות מהפיצוי המגיע לתובעים בגין מות המנוח תשלומים ששולמו להם ע"י קרן הפנסיה, משלא עמדו בנטל להוכיח כי הכספים בעלי מאפיינים ביטוחיים שאינם ברי ניכוי.
נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – ניכויים
.
במוקד ההליך שאלת סיווגם של תשלומים ששילמה קרן הפנסיה לתובעים, אלמנתו וילדיו של המנוח שנהרג בתאונת דרכים, ככספי פנסיה או ירושה, לצורך ניכויים מהפיצויים המגיעים לתובעים.
.
בית המשפט המחוזי דחה את עמדת התובעים ופסק:
יש לנכות מסכום הפיצוי המגיע לעיזבון או לתלויים הטבות כספיות הנובעות כתוצאה ישירה ממות המנוח, למעט תשלומים ע"פ חוזה ביטוח. תגמולי פנסיה שאינם משולמים בגדר חוזה ביטוח יש להפחית מסכום הפיצויים, אך לא כל תשלום המשולם ע"י קרן פנסיה מסווג בהכרח כתשלומי פנסיה, שיש לנכותם. ביחס לקרן פנסיה חדשה, נקודת המוצא היא שמדובר בהסדר ביטוחי והנטל על התובע להוכיח כי כספים שמגיעים לו מקרן הפנסיה הינם כספי ביטוח שאין לנכותם. במקרה דנן לא עלה בידי התובעים להוכיח כי כספי הצבירה הינם בעלי מאפיינים ביטוחיים שאינם ברי ניכוי, ומשכך הנתבעת זכאית לנכותם מהפיצויים המגיעים לתובעים. |
| חזרה למעלה |
|
| 19 [נזיקין] |
|
| תא (חי') 1034-03 לימור כהן נ' אביחי מלכה (מחוזי; עודד גרשון; 04/05/14) - 53 ע' |
| עו"ד: |
נסיבותיו האישיות של הנפגע, מקצועו ועיסוקו קודם לפגיעה, גילו, מצבו המשפחתי ומצבו הנפשי לאחר התאונה משפיעים, ללא ספק, על קביעת מידת ה"תפקודיות" של הנכות הרפואית שנגרמה לו.
נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – שיעורם
נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – פיצויים
נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חישובם
נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – נכות
.
התובעים הגישו תביעה לתשלום פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת. הצדדים חלוקים בשאלת שיעור הנזק.
.
בית המשפט פסק כלהלן:
שיעור הנכות הרפואית הוא המדד שבאמצעותו יכול בית המשפט לקבוע מהי הנכות התפקודית שממנה סובל הנפגע ומהי השלכתה על כושר השתכרותו לעתיד.
נסיבותיו האישיות של הנפגע, מקצועו ועיסוקו קודם לפגיעה, גילו, מצבו המשפחתי ומצבו הנפשי לאחר התאונה משפיעים, ללא ספק, על קביעת מידת ה"תפקודיות" של הנכות הרפואית שנגרמה לו.
הפסד ההשתכרות לקטינים יחושב לפי השכר הממוצע במשק, וזאת בהיעדר טעמים מיוחדים שהוכחו ושיש בהם להביא לסטייה מעקרון זה. אלא שבענייננו הוכחו טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מן העיקרון האמור.
קיימים מקרים שבהם גם אנשים עם מגבלות כמו אלה מהן סבלה התובעת עובר לתאונה יכולים להשתלב בעבודה כלשהי המותאמת לכישוריהם, וצודקים התובעים שיכול והתובעת היתה משתקמת וחוזרת למסלול החיים הרגיל אילולא התאונה שקטעה את כל אלה. |
| חזרה למעלה |
|
| שלום |
| 20 [נזיקין] |
|
| תא (ת"א) 22933-09-09 קיי.אס.פי. מחשבים (תל אביב) בע"מ נ' גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ (שלום; ריבה ניב; 05/05/14) - 16 ע' |
| עו"ד: |
הן מלשון חוק איסור לשון הרע ומפרשנותו והן מבחינה מהותית- אין מקום להוצאת תאגיד מגדר זכאותו לפיצוי סטטוטורי, מקום בו הפרסום גרם לפגיעה בשמו הטוב.
נזיקין – עוולות – לשון הרע
נזיקין – הגנות – הבעת דעה
.
התובעות הגישו כנגד הנתבעים תביעה במסגרתה ביקשו לחייבם לשלם להן פיצוי בגין לשון הרע. בכתב התביעה, עותרות התובעות לפיצוי סטטוטורי בגין הכתבות, אשר לטענתן - הוציאו דיבתה שכן ייחסו לה הטעיית צרכנים.
.
בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כלהלן:
הגם שאכן הורחבה ההגנה שעניינה פרסום בהליך שיפוטי, כך שחלה אף מכתבי התראה שנשלחו טרם נקיטה בהליכים משפטיים, אין בכך כדי לסייע לנתבעים בענייננו. תנאי סף לצורך תחולת הגנה זו הינה קיומו של הליך משפטי אשר לצרכו נשלח מכתב ההתראה. אין חולק כי בין התובעות לחברת DELL לא התנהל כל הליך משפטי ביחס לאמור במכתב ההתראה, ומכאן שלא יוכלו הנתבעים לחסות תחת הגנה זו.
סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע מספר נושאים החוסים תחת ההגנה של הבעת דעה. על מנת שתתקבל הטענה, על הנתבע להראות תחילה כי הפרסום מהווה הבעת דעה- זהו תנאי אשר בלתו אין. החוק איננו קובע אימתי ייחשב פרסום כהבעת דעה.
בית המשפט יקבע כי פרסום הוא בגדר הבעת דעה אם זהו מובנו הטבעי והרגיל של הפרסום, כפי שאדם רגיל היה מבין אותו.
מעיון בכתבות אשר פורסמו ומרוח הדברים העולה מהן, נראה כי אין הקורא הסביר יכול לפרש את הכתבה כהבעת דעה, כי אם דיווח עובדתי אודות מכתב ההתראה.
הן מלשון החוק ומפרשנותו החוק והן מבחינה מהותית- אין מקום להוצאת תאגיד מגדר זכאותו לפיצוי סטטוטורי, מקום בו הפרסום גרם לפגיעה בשמו הטוב.
כל מי שנושא באחריות אזרחית ללשון הרע בפרסום מסוים נושא בה ביחד ולחוד עם שאר הנושאים באחריות לאותו פרסום. |
| חזרה למעלה |
|
| 21 [נזיקין] |
|
| תא (ת"א) 159607-02 יפת שלמה נ' ידיעות אחרונות בעמ (שלום; ריבה ניב; 04/05/14) - 16 ע' |
| עו"ד: צבי ריש, י. שלמי |
בהיותו בחצר הכלא, אין האסיר מצפה ויכול לצפות לפרטיות. לפיכך, יש לסווג את חצר בית הכלא, כרשות הרבים, לצורך חוק הגנת הפרטיות.
נזיקין – עוולות – פגיעה בפרטיות
.
בית המשפט נדרש לשאלה: האם חצר בית הכלא- מקום בו צולמה תמונתו של התובע- מהווה רשות היחיד כהגדרת החוק. לשיטת התובעים- מעת מאסרו של התובע, הופך בית הכלא לביתו ויש להכיר בזכותו לפרטיות.
.
בית המשפט דחה את התביעה ופסק כלהלן:
על פי סעיף 2 (3) לחוק הגנת הפרטיות, אין לצלם אדם המצוי ברשות היחיד, ואין נפקות האם בצילום יש משום להשפילו או לבזותו.
בהיותו בחצר הכלא, אין האסיר מצפה ויכול לצפות לפרטיות. לפיכך, יש לסווג את חצר בית הכלא, כרשות הרבים.
על אף הפגיעה העלולה להיגרם לאדם נוכח פרסום דבר הרשעתו, בחר המחוקק, באיזון בין השם הטוב לעקרון פומביות הדיון – להעדיף את האחרון.
משנקבע כי על פי עקרון פומביות הדיון, היו רשאים הנתבעים לדווח על דבר הרשעתו או מאסרו של התובע, הרי שנשמטת הקרקע תחת הטענה כי מדובר בפרסום הנוגע לצנעת חייו האישיים של האדם. |
| חזרה למעלה |
|
| 22 [נזיקין] |
|
| תא (י-ם) 39132-12-11 יעל פלה נ' מלונות אפריקה ישראל בע"מ (שלום; שושנה ליבוביץ; 01/05/14) - 8 ע' |
| עו"ד: בועז ארד, שרה גורן |
על מלצר סביר לנקוט משנה זהירות כאשר הוא מבקש לחצות חדר המיועד מראש לאירוח הכולל שתיה חמה, שכן עליו לצפות כי האורחים עשויים להחזיק בידם כוס שתיה רותחת. המלצר אחראי לנזקי התובעת, ולפיכך חלה אחריות שילוחית על מעבידתו.
נזיקין – אחריות – בית מלון
נזיקין – אחריות – מעביד
נזיקין – אחריות – שילוחית
.
התובעת השתתפה באירוע בבית המלון. לטענתה, היא הכינה לעצמה תה במקום שיועד לכך והחלה ללכת לעבר אולם ההרצאות. עובד של המלון הגיח מאחוריה, נתקל בה והתה הרותח ניתז עליה.
.
בית המשפט קיבל את התביעה, בקובעו כדלקמן:
השאלה המצויה במוקד המחלוקת בעניו האחריות, היא האם על המלצר היה לצפות כי התנהגותו תסכן את התובעת והאם ננקטו על ידו ועל ידי הנתבעות אמצעים סבירים למנוע את הנזק שנגרם לה עקב כך. הנתבעות טענו כי מדובר בהיתקלות מקרית אשר יכולה להתרחש עם מלצר או עם כל אדם אחר. לטענתן, כאשר קיימת התקהלות של אנשים, אדם המוזג לעצמו תה חם חושף עצמו לאפשרות כי מישהו אחר יתקל בו והנוזל יישפך עליו, ואין זה משנה אם מדובר בכוס חד פעמית או כוס עשויה מפורצלן.
אין לקבל טענה זו. ההיתקלות של המלצר בתובעת התרחשה במבואה, בסמוך לשולחן אשר נערך מראש על ידי המלון לצורך מתן כיבוד למשתתפים באירוע, ובכלל זה שתיה חמה בשירות עצמי. התובעת הייתה עדיין בסמיכות מקום לשולחן כאשר המלצר נתקל בה. על מלצר סביר לנקוט משנה זהירות כאשר הוא מבקש לחצות חדר המיועד מראש לאירוח הכולל שתיה חמה, שכן עליו לצפות כי האורחים עשויים להחזיק בידם כוס שתיה רותחת. עליו לנקוט צעדים פשוטים ונטולי עלות אשר מסתכמים במתן תשומת לב לתנאי המקום והתאמת הליכתו אליהם.
על הנתבעות היה להדריך את המלצר ולהטמיע בו את הצורך לילך בזהירות באופן כללי, ובמקומות אשר קיים בהם ריכוז של אורחים וכיבוד בפרט. לא נטען וגם לא הוכח כי ננקטו אמצעים סבירים למניעת הסיכון במצב המתואר. לו היו ננקטים אמצעי זהירות סבירים, יש לשער כי התאונה המצערת שאירעה לתובעת היתה נמנעת. בנסיבות אלה, המלצר אחראי לנזקי התובעת, ולפיכך חלה אחריות שילוחית על מעבידתו, היא הנתבעת 1. |
| חזרה למעלה |
|
| 23 [רישוי עסקים] [דיון פלילי] |
|
| תפ (חולון) 313/13 מדינת ישראל עירית חולון נ' מעין טכנולוגיות מזון בע"מ (שלום; אורלי מור אל; 24/04/14) - 15 ע' |
| עו"ד: דנה אלקלעי חדד, גיורא שמיר |
בית המשפט הרשיע את הנאשמים בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון. בתוך כך, נדחתה טענת הנאשמים להגנה מן הצדק. בחינת הנסיבות מעלה שאין יסוד לטענה שהרשות התעמרה בנאשמים או נהגה בחוסר סבירות קיצוני. הנאשמים נמנעו מלמלא אחר הדרישות הבסיסיות שהוצבו די בתחילת הדרך ואין להם להלין אלא על עצמם.
רישוי עסקים – רישיון עסק – הפעלת עסק ללא רישיון
דיון פלילי – הגנות – הגנה מן הצדק
.
הנאשמים הועמדו לדין בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון בניגוד לסעיפים 4, 14 ו- 15 לחוק רישוי עסקים. הנאשמים מעלים טענה, כי לא בדין נשלל מהם הרישיון בכל אותה תקופה שכן המחלקה לאיכות הסביבה בעיריית חולון העלתה דרישות שונות ומשונות, שלבסוף התבררו כ"עורבא פרח", שעה שבסופם של דברים אושר העסק במצבו כפי שהיה מלכתחילה.
.
בית המשפט הרשיע את הנאשמים ופסק כלהלן:
על עוסק בעסק לנקוט בכל אמצעי סביר לשמירתו של חוק רישוי עסקים גם אם פירוש הדבר יהיה לסגור את העסק בשל אי השלמת כל הפעולות והתנאים להוצאת רישיון ופתיחת העסק אחרי קבלת רישיון.
בחינת הנסיבות מעלה שאין יסוד לטענה שהרשות התעמרה בנאשמים או נהגה בחוסר סבירות קיצוני. הנאשמים נמנעו מלמלא אחר הדרישות הבסיסיות שהוצבו די בתחילת הדרך ואין להם להלין אלא על עצמם.
לא זה המקרה בו תקום הגנה מן הצדק. נהפוך הוא הרשות גילתה אורך רוח ארוך מדי ואפשרה לעסק לפעול תקופה לא מבוטלת בלא שיעמוד בדרישה בסיסית של קיום רישיון עסק.
בנסיבות, לא קמה לנאשמים הגנה מן הצדק מפני כתב האישום בתיק זה. מדובר בנסיבות שהצדיקו הגשת כתב אישום והאינטרס הציבורי מחייב את הקביעה שבוצעה עבירה. העיכוב מצד הנאשמים למלא אחר הדרישות, הוא עיכוב משמעותי, שהצריך פעולות אכיפה ופנייה חוזרת ונשנית לנאשמים. |
| חזרה למעלה |
|
| 24 [חוזים] [תכנון ובנייה] |
|
| תא (ת"א) 45824-12-11 ליאור רום נ' איתן דאי (שלום; הדס פלד; 13/04/14) - 12 ע' |
| עו"ד: |
ביהמ"ש דחה תביעה בעילה של הפרת חוזה. נפסק, כי לא ניתן להקיש מנוסח הסעיף בהסכם, כי הצדדים הסכימו שהיטל ההשבחה בגין ההקלה נשוא בקשת ההיתר יחול על המוכר.
חוזים – פרשנות – כללי פרשנות
חוזים – פרשנות – כללים
תכנון ובנייה – היטל השבחה – הסכם
תכנון ובנייה – היטל השבחה – תשלומו
.
תביעה בעילה של הפרת חוזה. התובע עתר להשבת תשלום ששילם בגין היטל השבחה, החל לטענתו על הנתבע.
.
בית המשפט דחה את התביעה, בפוסקו כי:
חזקה היא כי חוזה יפורש בהתאם ללשונו – אלא אם למד בית המשפט מן הנסיבות כי החזקה נסתרה, ולמעשה הלשון אינה פשוטה וברורה וכוונת הצדדים שונה. כמו כן, הלכה היא כי בבוא בית המשפט לפרש הסכם מסחרי בין צדדים, על הפרשנות לעלות בקנה אחד עם ההיגיון המסחרי.
בסעיף 11 ד' להסכם קבעו הצדדים כי היטל השבחה בגין בקשות לשימוש חורג/ואו הקלות למיניהן שיתבקשו לאחר חתימת הסכם זה, יחולו וישולמו ע"י הקונה. הבקשה להיתר בניה הוגשה ואושרה טרם החתימה על ההסכם. לאור הנסיבות והתשתית הראייתית, לא ניתן להקיש מנוסח הסיפא לסעיף 11 ד', כי הצדדים הסכימו שהיטל ההשבחה בגין ההקלה נשוא בקשת ההיתר – אף שבקשת ההיתר הוגשה ואושרה טרם חתימת ההסכם – יחול על המוכר. |
| חזרה למעלה |
|
| 25 [נזיקין] [עורכי-דין] |
|
| תא (חי') 37608-03-12 א.ג.ס. טכנולוגיות (1994) בע"מ נ' אסעד מוסא עו"ד (שלום; מעין צור; 06/03/14) - 13 ע' |
| עו"ד: |
לשם הטלת אחריות על בעל דין בגין פתיחה בהליך אזרחי, או בגין ניהולו, יש להוכיח התנהלות בזדון, בחוסר תום לב או ברשלנות רבתי. במקרה דנן, התובעת לא הוכיחה כי עיקר מטרת הגשת התביעה למפקחת אינו זכיה בה, ולא הוכיחה כי התביעה הוגשה בזדון או בחוסר תום לב.
נזיקין – אחריות – בעל דין
עורכי-דין – אחריות מקצועית – כלפי הצד שכנגד
עורכי-דין – אחריות – כלפי צד שלישי
.
תביעה שבה עותרת התובעת לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מהליך משפטי שאותו יזמו הנתבעים, וניהלו, בזדון ותוך מרמה, הטעיה ורשלנות.
.
בית המשפט פסק כי:
ההלכה הפסוקה קובעת כי לשם הטלת אחריות על בעל דין בגין פתיחה בהליך אזרחי, או בגין ניהולו, יש להוכיח התנהלות בזדון, בחוסר תום לב או ברשלנות רבתי. במקרה דנן, התובעת לא הוכיחה כי עיקר מטרת הגשת התביעה למפקחת אינו זכיה בה, ולא הוכיחה כי התביעה הוגשה בזדון או בחוסר תום לב.
משנדחתה טענת קשירת הקשר, נותר לבחון אם הנתבעים, או מי מהם, נהגו כלפי התובעת בחוסר תום לב, בזדון או ברשלנות בניהול ההליך. ההלכה הפסוקה קובעת, אומנם, כי לעורך דין חובת זהירות מסוימת גם כלפי הצד שכנגד. אלא שמדובר בחובה מוגבלת, שאת גדרה יש לקבוע בכל מקרה לגופו. מן הדין לדחות את טענות התובעת שעניינן רשלנות בניסוח כתב התביעה, בהצגת מסמכים במהלך ניהולה, בהצגתן של טענות מסוימות ובאי הצגתן של טענות אחרות.
ואולם יש לנקוט בגישה אחרת, מחמירה יותר, בבחינת סוגיית הרשלנות בנושא הגשת הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ובנושא פתיחת תיק ההוצל"פ, שכן מדובר בפעולות שנעשו במעמד צד אחד. עם המקרים המיוחדים שבהם הוטלה בפסיקה אחריות על עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו, נמנים מקרים שבהם אותו אדם לא היה מיוצג. מקל וחומר שכאשר מדובר בפעולות שנעשות במעמד צד אחד, מבלי שלצד שכנגד יש הזדמנות להציג עמדתו, מוטלת על עורך הדין חובת זהירות כלפי הצד שכנגד. |
| חזרה למעלה |
|
| 26 [ראיות] [מקרקעין] [קניין] |
|
| תא (עפ') 36942-07-11 מדינת ישראל נ' זכי אסעד אסמיר נוג'ידאת (שלום; שאדן נאשף אבו אחמד; 04/03/14) - 12 ע' |
| עו"ד: |
ביהמ"ש קיבל תביעה לפינוי וסילוק יד, בקובעו כי הנתבע כשל בהוכחת טענת ההגנה אודות קיומה של הסכמה מפורשת שנתנה התובעת לחזקה ושימוש שעשה הנתבע בחלקה נשוא התובענה.
ראיות – נטל ההוכחה – בתביעת פינוי
מקרקעין – הסגת גבול – פינוי
מקרקעין – רישיון – מכללא
מקרקעין – רישיון – ביטולו
קניין – מקרקעין – בר-רשות
.
תביעה לפינוי וסילוק יד.
.
בית המשפט קיבל את התביעה, בקובעו כדלקמן:
כלל הוא, כי הנטל הראשוני מוטל על התובע סילוק יד ממקרקעין הנדרש להוכיח שהוא הבעלים החוקי של המקרקעין או בעל הזכות להחזיק בהם. בכפוף לעמידה בנטל זה, עובר הנטל לכתפי הנתבע להוכיח שהוא מחזיק במקרקעין כדין.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת היא בעלת החלקה אותה מחזיק הנתבע. כידוע, לפי סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים מהווים ראיה חותכת לתוכנו. הנתבע כלל לא טען כנגד המרשם ולא הכחיש בעלות התובעת בחלקה הנ"ל. מכאן ואילך, הנטל להוכיח חזקה כדין מוטל על הנתבע.
הנתבע כשל בהוכחת טענת ההגנה אודות קיומה של הסכמה מפורשת שנתנה התובעת לחזקה ושימוש שעשה הנתבע בחלקה נשוא התובענה. בנוסף, לא התקיימו התנאים הדרושים לצורך יצירת רשות מכללא. גם אם ניתן לקבוע, כי משך הזמן שחלף יצר ציפייה אצל הנתבע והיה על התובעת לדעת על השימוש שעושה הנתבע בחלקה דנן לאורך השנים, עובדות שמהן ניתן להסיק על קיומה של רשות שמכוח השתיקה, הרי שבמקרה דנן מדובר ברשות חינם, ורשות זו ניתנת לביטול. |
| חזרה למעלה |
|
| 27 [חוזים] |
|
| תק (י-ם) 16801-09-13 תומר דהן נ' אלדן השכרת רכב בע"מ (שלום; ניר נחשון; 04/03/14) - 7 ע' |
| עו"ד: |
דרך הילוכה של הנתבעת בכך שפעלה לתפוס את הרכב באישון לילה, זאת, מבלי ליתן הודעת ביטול מוקדמת כדבעי ותוך העמדתו של התובע או מי מטעמו בפני שוקת שבורה אינה מתיישבת עם לשון ההסכם, עם התנהגות הצדדים במהלך קיומו של ההסכם ועם חובת תום הלב הקבועה בהוראות הדין.
חוזים – קיום חוזה – בדרך מקובלת ובתום-לב
חוזים – קיום חוזה – בתום-לב
חוזים – ביטול – שלא כדין
.
תביעה חוזית כספית בגין הפרת הנתבעת את התחייבויותיה במסגרת הסכם להשכרת רכב.
.
בית המשפט פסק כי:
נוכח התנאים הכלליים של ההסכם שנכרת בין הצדדים, אין חולק, שהנתבעת הייתה רשאית לבטל את ההסכם. עם זאת, בהיעדר טענה להפרת ההסכם מצד התובע הייתה הנתבעת מנועה לפעול באופן מיידי, אלא, בדרך של ביטול הסכם באופן המקובל ובתום לב.
דרך הילוכה של הנתבעת בכך שפעלה לתפוס את הרכב באישון לילה, זאת, מבלי ליתן הודעת ביטול מוקדמת כדבעי ותוך העמדתו של התובע או מי מטעמו בפני שוקת שבורה אינה מתיישבת עם לשון ההסכם, עם התנהגות הצדדים במהלך קיומו של ההסכם ועם חובת תום הלב הקבועה בהוראות הדין. הפעלת הזכות לעשיית דין עצמי, ככל זכות משפטית אחרת, כפופה לעקרון תום הלב ויש לממשה בדרך מקובלת והוגנת, דבר אשר לא התקיים במקרה דנן. |
| חזרה למעלה |
|
| 28 [דיון אזרחי] [מקרקעין] |
|
| תא (אשד') 21167-03-13 אנטולי פרידמן נ' מיכאל ברשדסקי (שלום; עידית כלפה; 04/03/14) - 11 ע' |
| עו"ד: |
מאחר ועיקול מאוחר לכריתת עסקה נסוג מפניה והקניית הזכויות בנכס מכוחה של העסקה לצד ג' משמעותה כי מעביר הזכויות אינו בעליהן עוד והעיקול למעשה לא תפס דבר. הדברים נכונים ביתר שאת במקרה דנן, שכן המדובר בעיקול שהוטל לאחר שהרוכש רשם לטובתו הערת אזהרה על הנכס, המחסנת אותו מפני עיקולים מאוחרים המוטלים ע"י נושי המעביר.
דיון אזרחי – סעדים זמניים – עיקול זמני
מקרקעין – זכויות במקרקעין – עיקול
מקרקעין – זכויות במקרקעין – תחרות בין זכויות
.
בקשה לביטול עיקול שהוטל במעמד צד אחד על זכויות הנתבעים 1 ו- 3 (להלן: "המבקשים") בנכס מקרקעין שהינו דירת מגורי המבקשים.
.
בית המשפט פסק כי:
דין העיקול להתבטל שכן לא היה מקום להטלתו לכתחילה לנוכח עסקת המכר ובוודאי לאור רישום הערת האזהרה מכוחה טרם מועד הטלת העיקול. זאת, מאחר ועיקול מאוחר לכריתת עסקה נסוג מפניה והקניית הזכויות בנכס מכוחה של העסקה לצד ג' משמעותה כי מעביר הזכויות אינו בעליהן עוד והעיקול למעשה לא תפס דבר. הדברים נכונים ביתר שאת במקרה זה שכן המדובר בעיקול שהוטל לאחר שהרוכש רשם לטובתו הערת אזהרה על הנכס, המחסנת אותו מפני עיקולים מאוחרים המוטלים ע"י נושי המעביר.
יחד עם זאת, ומאחר ובפי המשיב טענות כבדות משקל באשר לפיקטיביות העסקה, באופן העשוי וודאי להשליך על קביעת הזכויות בנכס, יש מקום להורות על עיכוב החלטה זו למשך 30 יום, במסגרתם יתאפשר למשיב לנקוט בכל הליך שימצא לנכון, שכן הטענות אינן יכולות להתברר במסגרת מצומצמת זו של דיון בסעד זמני, דיון החורג אף מגדרי תובענה זו ונדרש לבירור ולשמיעת עמדתו של צד ג'. |
| חזרה למעלה |
|
| תעבורה |
| 29 [תעבורה] |
|
| תתע (י-ם) 6804-04-13 מדינת ישראל לשכת תביעות תעבורה י-ם נ' אריה קנטור (תעבורה; נאיל מהנא; 12/05/14) - 9 ע' |
| עו"ד: עטייה דאמוני, אשר ארבל |
משלא ניתן הסבר למשמעות ההודעה "הפרעות" ולא נתקבלו תשובות לגבי משך הזמן שצריך להמתין עד להפעלתו הבאה של המכשיר, וקיים חשש לקיומה של תקלה במכשיר שאין יודעים, לעת עתה, אם היא מחייבת בדיקה במעבדה ואם לאו, התעורר ספק לגבי תקינות המכשיר.
תעבורה – מכשירי מדידה – בדיקת נשיפה
תעבורה – מכשירי מדידה – הסתמכות עליהם
תעבורה – תקנות התעבורה – בדיקת שכרות
.
השאלה שעמדה במוקד הדיון היא המשמעות שיש ליתן לתוצאה סופית בפלט מכשיר הינשוף מסוג "הפרעות".
.
בית משפט השלום לתעבורה פסק כי:
משלא ניתן הסבר למשמעות ההודעה "הפרעות" ולא נתקבלו תשובות לגבי משך הזמן שצריך להמתין עד להפעלתו הבאה של המכשיר, וקיים חשש לקיומה של תקלה במכשיר שאין יודעים, לעת עתה, אם היא מחייבת בדיקה במעבדה ואם לאו, התעורר ספק לגבי תקינות המכשיר. משכך, קיים חשש שמא התוצאה שנתקבלה בבדיקת הינשוף לא הייתה מדויקת ואינה מעידה על רמת האלכוהול בגופו של הנאשם.
לפיכך, כל עוד לא הובאה ראיה לכך שלא מדובר בהודעה שמשמעותה כשל במכשיר המחייב הבאתו למעבדה וכן לכך שהזמן שהמתין המפעיל עד לביצוע הבדיקה הבאה הינו זמן מספיק כדי להפיג את "ההפרעות" נותר ספק שמא אין תוצאות הבדיקה מעידות על רמת האלכוהול בגופו של הנאשם. |
| חזרה למעלה |
|
| כתבי טענות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
