www.nevo.co.il פד"י-מייל 312 05/08/2021


חוק עזר לחולון (שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי) (תיקון), התשפ״א-2021 – 1060
חוק עזר לחוף הכרמל (העמדת רכב וחנייתו) (תיקון), התשפ״א-2021 – 1060
חוק עזר ללוד (שטחים ציבוריים פתוחים), התשפ״א-2021 – 1061
חוק עזר למודיעין-מכבים-רעות (מניעת רעש) (שימוש במפוח עלים), התשפ״א-2021 – 1069
חוק עזר לראשון לציון (אגרת תעודה, אישור ושירות) (תיקון), התשפ״א-2021 – 1069
חוק עזר לתל-אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) (הוראת שעה מס' 2), התשפ״א-2021 – 1070
חוק עזר לתל-אביב-יפו (שילוט) (הוראת שעה מס' 2), התשפ״א-2021 – 1070
 

תיקון למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור בתחום התאטרון – 10082
תיקון למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט בתחום הגופים הכליים – 10082
תיקון למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור שהם להקות מחול – 10083
תיקון למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור בתחום קבוצות תאטרון, פרויקטים הפקתיים, יוזמות לקידום התאטרון ומרכזי הפרינג' – 10084
תיקון למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט לפעילות בתחומי התרבות והאמנות של המגזר החרדי ברמת פעילות מקצועית, ברמת פעילות מקצועית למחצה וברמת פעילות חובבים – 10085
תיקון למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט לפעולות תרבות ערבית – 10085
הודעה בדבר העברת תכנית לתשתית לאומית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור לפי חוק התכנון והבנייה – 10086
הודעה על כינוס אסיפה סופית בדבר סיום הליך פירוק מרצון לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999 – 10092
 

המינוח "קידום מעמד האישה", אם כן, משקף דפוסי חשיבה ופעולה ישנים שאינם מביאים בחשבון את השפעתם של מבנים חברתיים על הפערים בין גברים לנשים, ועל כן מוצע לעשות במקומו שימוש במינוח "קידום שוויון מגדרי". תיקון שם הרשות, שהוקמה לפי חוק הרשות לקידום מעמד האישה התשנ"ח – 1998 (להלן – "החוק"), כך שישקף את השינוי בתפיסות ובדרכי הפעולה לצמצום אי השוויון המגדרי, מהווה שלב המשגתי חשוב, התואם את התפיסות המקצועיות דהיום ובכוחו להביא לעיצוב מציאות חברתית ונורמטיבית חדשה.
 

חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק או חוק תובענות ייצוגיות), קבע בפרט 11 פרט ייחודי להגשת תביעות ייצוגיות נגד רשות כהגדרתה בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. פרט זה מאפשר הגשת תביעת השבה נגד רשות בגין גבייה שלא כדין של מס, אגרה או תשלום חובה אחר. לצד זאת, מקנה החוק הגנות שונות לרשות כנתבעת בתובענה ייצוגית, בין היתר:
מניעת האפשרות לנהל נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזקים שנגרמו על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלת או אי הפעלת סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה ביחס לאותו צד שלישי.
הגנת החדילה המאפשרת לרשות להודיע בתוך 90 יום מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית כי היא מפסיקה את הגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והתביעה נגדה לא תאושר.
הגבלת סעד ההשבה בתובענה ייצוגית שאושרה נגד רשות לשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, אם הרשות מבקשת לנהל את ההליך.

מוצע כי האקדמיה ללשון העברית תהיה המוסד העליון שיקבע את נכונות איות שמותיהם של מקומות ציבוריים ואיות זה יפורסם באתר האינטרנט של המוסד שיעודכן פעמיים בשנה. בנוסף, מוצע כי רשויות מקומיות יפנו לאקדמיה ללשון העברית על מנת לקבל אישור לאיות שם של מקום ציבורי חדש, למעט מצב שבו השם מופיע במאגר השמות באתר האינטרנט של המוסד. עוד מוצע להסדיר את נושא איות השמות בשפות זרות בשלטים של מקומות ציבוריים. כמו כן, מבקשת הצעת החוק להסדיר את השילוט הקיים בהתאם להסדר החדש בפרק זמן סביר ובהתחשב בפעילות השוטפת של הרשויות המקומיות.
 

מטרת הצעת חוק זו היא להביא לכך שכל ילד בישראל, שאינו זכאי לארוחה חמה במסגרת יום לימודיו, יקבל ארוחת בוקר מזינה עם תחילת יום הלימודים. מטרת הצעת חוק זו היא למנוע מצב שבו ילדים בישראל יגדלו בתת-תזונה, דבר אשר בטווח הארוך יגרום אף להגדלת התחלואה בקרב קבוצה הולכת וגדלה זו. הזכות לארוחת בוקר תהיה שוויונית לכל תלמיד, כאשר הורים מעוטי יכולת יהיו זכאים לפטור מתשלום עבורה כמפורט בהצעת החוק. גובה ההכנסה לפיו חושבה השתתפות ההורים במסגרת חוק ארוחת בוקר בבתי הספר דומה לאופן שבו מחשבים בתי משפט לענייני משפחה את הכנסות הורי הילדים בבואם לקבוע גובה תשלום מזונות לילדים קטינים.
 

הצעת חוק זו נועדה להסדיר את זכויותיהם של תושבי כפר שלם לפיצויים תמורת פינוי הנכסים המוחזקים על ידם. לפיכך, עקרון היסוד של הצעת החוק הוא כי אין לפנות תושבים מהמתחם ללא הבטחת זכויותיהם אלה (סעיף 3). הצעת החוק מציבה במרכזה את מסמך "ריכוז הקריטריונים לפינוי כפר שלם" של משרד הבינוי והשיכון משנת 1996 (להלן – מסמך הקריטריונים), שהוא גלגול של מסמך קודם משנת 1993, אשר שימש במשך מספר שנים כנוהל שאפשר פינוי של תושבי מתחם כפר שלם, תוך כדי הבטחת זכאותם לפיצוי נאות. בזכות מסמך זה, התבצעו במהלך שנות התשעים מספר פינויים מוצלחים מהשכונה. מסמך הקריטריונים מאפשר לתושבים לבחור בין שני מסלולי פיצוי: "מסלול בנה ביתך", שבו בסיס הפיצוי הוא הסכום הנדרש לבניית בית וכן זכויות בקרקע לשם כך; ו"מסלול פיצוי בשוק החופשי" שבו בסיס הפיצוי הוא סכום הנדרש לרכישת דירה בשוק החופשי.

הטרור אינו מכיר כל גבולות, חוקים או קווים אדומים, ועל כן עלינו למצוא כלים חדשים וקיצוניים להילחם בו. ממחקרים שונים שנעשו הן על ידי המטה לביטחון לאומי והן על ידי צה"ל לאורך השנים בעניינם של עשרות מחבלים מתאבדים, עלה כי החשש היחיד של המחבלים המתאבדים יהיה מה יהא על בני משפחותיהם לאחר הפיגוע. אין כל ספק שמחבלים רבים ימנעו מביצוע פיגוע ככל שידעו שבני משפחותיהם ייענשו על כך. תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, וכן מערכת המשפט, הכירו בהרס בתי מחבלים בו נפגעים שאר בני המשפחה ומכרים שידעו על כוונותיו של המחבל כאמצעי חוקי לחלוטין. לצערנו, אמצעי זה אינו מספיק ולא מהווה הרתעה מתאימה. בגירוש בני המשפחה הגרעינית אין כל ספק שתושלם חבילת ההרתעה שתרתיע מחבלים וכן תגרום לבני משפחות המחבלים למנוע מילדיהם לבצע פיגוע זה. גירוש משפחות המחבלים יציל במבט צופה פני עתיד את חייהם של אזרחי ישראל.
 

הצעת חוק זו נועדה להקל על תכנון התקציב החודשי במשקי הבית בישראל. כיום, השיטה הנהוגה בשוק היא מתן שכר באמצעות תלוש משכורת חודשי. בנוסף, רוב החברות המעניקות שירותים שוטפים כגון כבלים וטלפון סלולרי נסמכות על שיטת גבייה חודשית. ואולם, דווקא החברות הנותנות את השירותים הבסיסיים ביותר, כגון חשמל ומים, נוהגות בשיטת גבייה דו-חודשית. שיטת הגבייה הדו-חודשית מקשה על תכנון התקציב המשפחתי שבנוי, בדומה למשכורת עצמה ולתשלומים שוטפים נוספים, על בסיס חודשי.

על מנת להקטין את הפגיעה בילדים הנגרמת כתוצאה מאי עמידתו של ההורה החייב בחובת תשלום מזונות ילדיו בתקופה זו, מוצע לקבוע מנגנון שיאפשר קבלת מקדמות בגין חוב המזונות על חשבון גביה עתידית באמצעות רשות האכיפה והגבייה. המקדמות ישולמו ישירות לחשבונו של הזוכה, אך כל אחד מהצדדים רשאי לפנות לקבלתן – הן ההורה הזוכה אשר לא משולמים לו דמי המזונות, והן ההורה החייב המוצא עצמו מתקשה בתשלומם. בהתאם לסעיף 20כה(ז) המוצע, במסגרת התקנות מכוח החוק, מוצע לקבוע מנגנונים לעניין הזכאות למקדמות ותנאי החזרתן, אשר יביאו בחשבון את רצונו ויכולתו של החייב לעמוד בתשלום המזונות.
 

מטרת הצעת החוק היא לקבוע שלצד הפעולות שמתבצעות לעידוד בעלי הלולים להמיר את כלובי הסוללה בלולים מודרניים בלא כלובים, המכסות החדשות שיינתנו בכל שנה, וכן המכסות האישיות המועברות בין בעלי המכסות – יינתנו למגדלים בעלי לולים מודרניים והומאניים, נטולי כלובים (המכונים: לולי מעוף או לולי חופש), וזאת במטרה לתמרץ ביתר שאת את המעבר הראוי מלולי סוללה מיושנים ללולים מודרניים, ובכך להתאים את התעשייה בישראל למגמות המשפטיות והצרכניות, מבלי לפגוע בפרנסת המגדלים לטווח הארוך.
 

מטרת הצעת החוק היא לחזק את הרכיב הדמוקרטי בהתאגדות עובדים לעניין הסכם קיבוצי מיוחד ולשפר את איכות הייצוג של עובדים. מוצע לקבוע מנגנון לבחירת ארגון עובדים יציג שיחליף את המנגנון הקיים לפיו די בחברות של שליש מהעובדים בארגון כדי לנהל משא ומתן בשם העובדים ולגבות מהם מס ארגון (דמי טיפול). הצטרפות של שליש מהעובדים במקום העבודה לארגון עובדים כדי שיחשב לארגון עובדים יציג, אינה מעידה בהכרח על עמדתם של יתר העובדים במקום העבודה. במקרים מסוימים, מרבית העובדים מתנגדים לייצוג בידי ארגון העובדים, אך נכפה עליהם להיות מיוצגים על ידו ולשלם לו מס משום שהציג חתימות של שליש מהעובדים. בנוסף, הנוהג לספור חברים מביא לא פעם למחלוקות משפטיות יקרות בשאלה האם הושג מספר החתימות הנדרש, ולעיתים אף עולות טענות הדדיות בדבר זיופי טפסים ואיומים מצד מעסיקים או מצד ארגוני עובדים. לגבי עובדים שהתחרטו ואינם מעוניינים עוד להיות מיוצגים על ידי הארגון, אין מנגנון שמאפשר להם לחזור בהם או להכריע באופן ברור על מעבר לארגון עובדים אחר. מהאמור עולה כי מדובר בשיטה בלתי צודקת שמדכאת את רצון הרוב מבלי לשמור על זכויות המיעוט ויוצרת חיכוכים מיותרים.

תופעת האלימות הקשה כלפי קטינים וחסרי ישע מתרחשת באופן תכוף וקיצוני יותר עם הזמן. לאחרונה מדווחים מקרי פגיעה בקטינים וחסרי ישע בהיקף נרחב, כשלצד זאת מסגרת הענישה הקיימת אינה משקפת את ההרתעה הראויה למניעת הישנות מקרים כאלו בעתיד. מוצע לתקן את החוק כך שיחולו עונשים חמורים בכל רמות הפגיעה המוגדרות בחוק כאמור, כמו גם ביחס למעשי התעללות גופנית, נפשית או מינית, כדי לייצר הרתעה ממשית ולהעביר מסר חינוכי כי מדינת ישראל מוקיעה עבירות אלו ורואה בהן עבירות חמורות.
 

מוצע לאפשר לעצמאים ועצמאיות להוציא תלוש שכר עבור עצמם, בדומה לתלוש שכר ששכיר מקבל מידי מעסיקו. תיקון החוק באופן הזה ישווה את מצבו של העצמאי לשכיר הן בנוגע להפקדות הסוציאליות והן בנוגע להגנות הסוציאליות הנוגעות לביטוח הלאומי (דמי לידה, מילואים, דמי אבטלה ופגיעה בעבודה). כך, הוצאת תלוש שכר תאפשר לעצמאי להפקיד הפקדות סוציאליות ולמשוך אותן בתנאים זהים לשכיר (פנסיה, פיצויים ותגמולים), וכן תבטל את ההפליה שקיימת כיום בכל הנוגע לדמי לידה ולימי מילואים, ותאפשר מתן דמי אבטלה.
 

מוצע לקבוע כי בקרבת מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ, רשות תימרור מקומית, באישור רשות התמרור המרכזית, תקבע הסדרי תנועה אחידים אשר ייושמו בכל הרשויות במדינה. כוונת מציעי הצעת החוק היא שההסדרים שייקבעו לפי התיקון המוצע יכללו בין היתר, תמרורים ומעברי חצייה, שיסומנו באופן שונה ואחיד, יחד עם הבלטה והבדלה של מעברי החצייה בקרבת מוסדות כאמור. קביעת הסדר תנועה שונה יעודד נהיגה זהירה ועירנית יותר בקרבת אזורים אלה ויגביר את השמירה על בטיחותם של ילדים, בסביבת מוסדות חינוך.
 

מוצע לתקן את פקודת התעבורה (להלן – הפקודה) ולקבוע הוראות לעניין זה. לפי המוצע, שר התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה מוסמך לקבוע הוראות לעניין הקמה, תפעול ותחזוקה של סככות המתנה בתחנות אוטובוס בהתייעצות עם מפעילי התחבורה הציבורית, רשויות מקומיות וארגונים העוסקים בקידום תחבורה ציבורית, באופן שיבטיח את בטיחות ונוחות הנוסעים. לפי המוצע, הוראות ההסדר המוצע יחולו גם על סככות המתנה שהוקמו טרם כניסתו לתוקף, כדי להביא לכך שהרשויות המקומיות יפעלו להתאמה של סככות ההמתנה הקיימות להוראות שיקבע לעניין זה שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

התיקון המוצע, לפיו ימחקו מסעיף 38(א) המילים "בלא שהוגש נגדו כתב אישום", יביא לניתוק הקשר בין האשמה בהליך המרכזי לבין תקינות המעצר, ובכך יביא לקוהרנטיות של דיני המעצרים באופן התואם את חוקי היסוד. בנוסף, התיקון יפתח פתח לנאשמים אשר לא התקיימה בעניינם עילת מעצר, לקבלת פיצוי כספי על עצם מעצר השווא. לבסוף, התיקון יביא לקיצור משמעותי במשך הזמן עד להגשת הבקשה לפי הסעיף ומכאן שגם יקצר את משך הזמן לקבלת פיצוי. כך יותר משוחררים ימצו את זכותם לקבלת פיצויים והאפקט המחנך של החוק על רשויות האכיפה יהיה משמעותי יותר.
 

מוצע כי ארגונים הפועלים חמש שנים לפחות, ושעיקר פעילותם הינו לשם שמירה על איכות נאותה של הסביבה, יוכלו לקבל תמיכה מכספי הקרן בהיקף של עד מחצית מתקציבם השנתי הממוצע בחמש השנים האחרונות. זהו מנגנון הקצאה "עיוור", שימנע תלות או ניגוד עניינים בפעילות הארגונים, מצד אחד, ומצד שני יבטיח שכספי הקרן יהוו רק תמיכה נוספת, אך לא עיקרית, בפעילותם של ארגונים שכבר הוכיחו פעילות רציפה למען הסביבה במשך פרק זמן משמעותי. על מנת להבטיח שבכל מקרה לא יהיה בהסדר המוצע כדי לגרוע משמעותית מכספי הקרן (שיתרות הכספים שלה, נכון ל-2020, כבר עולות על 2.5 מיליארד שקלים חדשים), מוצע עוד שהתמיכה השנתית של הקרן בארגוני הסביבה תהיה 10% מהכנסתה השנתית. במידה ולאחר העברת הסכום המקסימלי על ידי הקרן לכלל הארגונים אשר עומדים בתנאים יוותר סכום נוסף, תועבר היתרה לטובת התמיכה בשנת התקציב שלאחריה.

בהצעת חוק זו מוצע לעגן במפורש בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את הזכות לשוויון, זכות הנחשבת ערך יסוד בכל חברה דמוקרטית ומהווה "נשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו" (בג"ץ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג(1) 693). כבר בהכרזה על הקמת המדינה נקבע כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". מאז, עקרון השוויון כזכות יסוד של האדם זכה לביטוי נרחב הן בפסיקת בתי המשפט והן בדברי חקיקה רבים, למשל בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, ובחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000. בפסיקת בית המשפט העליון זכתה הזכות לשוויון גם למעמד חוקתי כזכות הנגזרת מהזכות לכבוד האדם המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן הפגיעה בשוויון "קשורה בקשר הדוק לכבוד האדם כמבטא אוטונומיה של הרצון הפרטי, חופש הבחירה וחופש פעולה וכיוצא בהם היבטים של כבוד האדם כזכות חוקתית" (בג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל ואח' נ' הכנסת ואח', ניתן ביום י"ג באייר התשס"ו (11 במאי 2006)). ואולם, מעמדה המרכזי של הזכות לשוויון מצדיק את עיגונה גם במפורש, בנפרד מהזכות לכבוד האדם, כמקובל בחוקות ברחבי העולם, וזאת בלי שיהיה בכך כדי לגרוע מההגנה שכבר ניתנה לזכות לשוויון כנגזרת של כבוד האדם.

{UNREGISTER}
www.nevo.co.il