www.nevo.co.il פד"י-מייל 295 27/07/2021


חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 קובע כי בית המשפט המוסמך לדון בהליך לפי חוק זה הוא בית משפט שלום, בית משפט לעניני משפחה ובית דין דתי לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך לדון. לבית הדין הדרוזי סמכות עניינית לדון בתובענה כאשר שני הצדדים הם דרוזיים. מכיוון שלבית דין זה סדרי דין כלליים, ייחודיים לבתי הדין הדרוזים אשר חלים על כל הליך המובא לפני בית הדין, מוצע להתקין תקנות סדרי דין אלה מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה, אשר יתאימו לסוג ההליך לפי חוק זה. התקנות המוצעות נועדו להקל על הצדדים ובית הדין לנהל את ההליך במהירות וביעילות הנדרשות, באופן הדומה לסדרי הדין הקיימים היום בנוגע להליכים לפי חוק זה, בבתי משפט לעניני משפחה ובבתי דין רבניים. התקנות מתורגמות לשפה הערבית, לרבות הטפסים שלצידן, באופן אשר מנגיש את אופן ניהול ההליך לציבור המתדיינים בבתי דין אלו.
 

חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 קובע כי בית המשפט המוסמך לדון בהליך לפי חוק זה הוא בית משפט שלום, בית משפט לעניני משפחה ובית דין דתי לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך לדון. לבית הדין השרעי סמכות עניינית לדון בתובענה כאשר שני הצדדים הם מוסלמים. מכיוון שלבית דין זה סדרי דין כלליים, ייחודיים לבתי הדין השרעיים אשר חלים על כל הליך המובא לפני בית הדין, מוצע להתקין תקנות סדרי דין אלה מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה, אשר יתאימו לסוג ההליך לפי חוק זה ולסדרי הדין הנוהגים בבתי הדין השרעיים. התקנות המוצעות נועדו להקל על הצדדים ובית הדין לנהל את ההליך במהירות וביעילות הנדרשות, באופן הדומה לסדרי הדין הקיימים היום בנוגע להליכים לפי חוק זה, בבתי משפט לעניני משפחה ובבתי דין רבניים. התקנות מתורגמות לשפה הערבית, לרבות הטפסים שלצידן, באופן אשר מנגיש את אופן ניהול ההליך לציבור המתדיינים בבתי דין אלו.
 

הצעת חוק זו נועדה להתאים את חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959 (להלן – חוק דרכי תעמולה), להתפתחויות מרחיקות הלכת בדרכי התעמולה בשנים האחרונות בכלל ולתפקידו הגדל והולך של השיווק הדיגיטלי בפרט. אין מחלוקת על תרומתו האדירה של המרחב הדיגיטלי להליך הפוליטי באמצעות הרחבה של מקורות המידע והאפשרויות להשתתפות אזרחית, העצמה של פרטים, ויכולת יצירת הקשר בין מתמודדים ואזרחים. אבל עם אלה מגיעים גם סיכונים: מניפולציות על התודעה ועל תהליכי הבחירה, פגיעה בפרטיות וחוסר שקיפות. מניפולציות אלה מתבטאות לעתים בתופעות של חדשות כזב או מידע מטעה ומוטעה שנפוצים ברשתות החברתיות ובאמצעים נוספים ובשימוש במערכות אלגוריתמיות המבוססות על ניתוח של מידע אישי ונתוני עתק כדי להשפיע באופן מדויק על קבלת החלטות של פרטים.
 

מוצע לקבוע כי הכנסתם של אזרחים ותיקים ונכים הזכאים לקצבה מהביטוח הלאומי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, לא תפחת משכר המינימום הקבוע בחוק. יתירה מכך, על מנת לעודד יציאה לעבודה מצד אחד ולהקצות משאבים גדולים יותר לאלו הזקוקים לכך מצד שני, הצעת החוק קובעת מנגנון דיפרנציאלי לגובה הקצבה. למעשה, מוצעת קצבה אוניברסלית, שלה יהיו זכאים כלל האזרחים הוותיקים והנכים בישראל, אשר תעמוד על 20% משכר המינימום. מדרגות הקצבה בין 20% ל-100% שכר המינימום יהיו כדלהלן: מבוטח שהכנסתו הכוללת פחותה מ-5 פעמים שכר המינימום יהיה זכאי לקצבה של 40% משכר המינימום. מבוטח שהכנסתו הכוללת פחותה מ-4 פעמים שכר המינימום יהיה זכאי לקצבה של 60% משכר המינימום. מבוטח שהכנסתו הכוללת פחותה מ-3 פעמים שכר המינימום יהיה זכאי לקצבה של 80% משכר המינימום. מבוטח שהכנסתו הכוללת פחותה מפעמיים שכר המינימום יהיה זכאי לקצבה מלאה של 100% שכר המינימום.
 

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, במתכונתו היום מפלה לרעה את אוכלוסיית העובדים העצמאים לעומת העובדים השכירים במשק, שכן בניגוד לעובדים השכירים הנהנים מרשת ביטחון סוציאלית במקרה בו פרנסתם נפגעת בשל פיטורים, עובד עצמאי אשר סוגר את עסקו אינו זכאי לכל סיוע מהמדינה. המשבר הכלכלי הנוכחי הנובע ממגפת הקורונה מוכיח את הצורך בחקיקה זו. מאות אלפי עצמאיים, נקלעו למשבר כלכלי עצום והשלכותיו הקשות טרם התבררו עד תומם. חלק לא מבוטל מאותם עסקים נסגרו ולא ישובו לפעילות, מה שמביא בטווח הארוך לפגיעה קשה ביותר במשק ובמנועי הצמיחה המניעים אותו. הצעת חוק זו מבקשת להשוות ולו במקצת את התנאים הסוציאליים של העובדים העצמאים בכך היא מבקשת לאפשר להם לקבל דמי אבטלה שאותם זכאים לקבל כלל העובדים במשק.

מוצע לספק מענה ביניים לפיו כל קבלן או יזם המשווק מתחם מגורים וניתנו לו הטבות לשם בניית מתחם המגורים, כפי שיקבעו שר הבינוי והשיכון ושר האוצר, יקצה עשרה אחוזים לפחות מהדירות באותו מתחם להשכרה ציבורית. השכרה ציבורית לפי חוק זה היא השכרה שבמסגרתה משרד הבינוי והשיכון שוכר דירות בשוק החופשי ולאחר מכן משכיר אותן בשכירות משנה לממתינים לדיור ציבורי, עד אשר תימצא עבורם דירה ציבורית. כך תיווצר למעשה תשתית שתאפשר פתרון דיור לממתינים שנמצאו זכאים לדיור ציבורי אך טרם שוכנו בדירה ציבורית, גם באין דירות ציבוריות פנויות.
 

מטרת הצעת חוק זו להעניק למועמד הנרשם ללימודים אקדמיים את האפשרות לקבל פטור מבחינות האנגלית כתנאי קבלה למוסד להשכלה גבוהה, בתנאי שסיים את מקצוע האנגלית בבחינת הבגרות ברמת 5 יחידות לימוד בציון 85 ומעלה. חלופה זו תעניק תמריץ להעצמת לימודי האנגלית בבתי הספר ותעצים את יוקרתן של בחינות הבגרות ותעודת הבגרות. חלופה זו תצמצם ולו במעט את העלויות הגבוהות המוטלות על המבקשים להיכנס בשערי המוסדות להשכלה הגבוהה ותצעיד את החברה צעד נוסף בכיוון צמצום הפערים, באמצעות מתן הזדמנות נוספת וזהה לכלל תלמידי מערכת החינוך.
 

הצעת חוק זו באה לקבוע אמות מידה ראשוניות בדבר הפעלת כוח משטרתי בכדי לפזר הפגנה שאושרה באופן לגיטימי. היעדר ההסדרה של הנושא בחקיקה ראשית הביא לכך שההוראות בהקשר זה נקבעו במדרג נורמטיבי נמוך: הנחיות פנימיות של היועץ המשפטי לממשלה ושל המשטרה. בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש תכוף בכלים לא-מידתיים לפיזור הפגנות, כאשר ברובו כוון נגד קבוצות מוחלשות ומיעוטים פוליטיים, חרף ההתנגדות המתמשכת מטעם ארגוני החברה האזרחית אשר הדגישו את הסכנה הפיזית והבריאותית שנשקפת למפגינים משימוש בכלים אלו. הצעת חוק זו מבקשת להידרש לנושא ולהציע מודל מדורג לטיפול בנושא, בשילוב של חקיקה ראשית ומשנית מוסדרת לפי הכללים הקבועים במדרג הנורמטיבי בדין הישראלי.
 

כדי לסייע בטיפול במפגעים בדרך שיש בהם כדי לגרום לתאונות דרכים הכרוכות בפגיעה בחיי אדם או בגופם, מוצע לחייב את הרשות להעביר לרשות המקומית שבשטחה אירעה התאונה חלק מפרטי המידע האמורים, ובהם מועד התאונה, פרטים הנוגעים למיקומה של התאונה ותנאי הדרך בעת התרחשותה, תוצאות התאונה והסיבה המשוערת לגרימתה. אם אירעה התאונה בדרך שאינה דרך עירונית, יועברו הפרטים האמורים לידי מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, או לגוף האחראי על תחזוקת הכביש שבו אירעה התאונה על פי הסכם עם המדינה או על פי זיכיון שנתנה. הרשות תעביר את המידע האמור לידי הגוף הנוגע בדבר בתוך 72 שעות מהמועד שבו התקבל ממשטרת ישראל ואולם לא יכללו בו פרטים שהמשטרה הודיעה שמסירתם עלולה לפגוע בחקירת התאונה.
 

מוצע לאסור על בעל רישיון ספק שירות חיוני (חברת החשמל) לנתק צרכן מאספקת חשמל.
בנוסף, מוצע לקבוע כי במקרה שבו צרכן ביתי לא שילם חוב בעד אספקת חשמל, בעל רישיון ספק שירות חיוני ישלח לצרכן הודעת חיוב שבה יצוין סכום החוב והמועד לתשלומו. אם הצרכן לא שילם את החוב בתוך 15 ימים מהמועד הנקוב לתשלום בהודעת החיוב, ישלח בעל הרישיון התראה לחייב, שבה יזהיר אותו בדבר סמכותו לפתוח בהליכים לגביית החוב. אם גם לאחר 30 ימים ממועד המצאת ההתראה הצרכן הביתי עדיין לא שילם את החוב, יהיה בעל הרישיון רשאי לפתוח בהליכים לגביית החוב. כמו כן, בעל הרישיון כאמור רשאי לערוך עם הצרכן הסכם תשלומים להסדרת החוב, אם שוכנע שהצרכן אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את החוב.

מוצע כי יוקמו נציבויות ייחודיות לתלונות הציבור לשלוש המערכות המשפטיות במדינת ישראל שפועלות לפי דין דתי: נציב תלונות הציבור על דיינים, נציב תלונות הציבור על קאדים ונציב תלונות הציבור על קאדים מד'הב. במקביל, סמכותו של נציב תלונות הציבור על שופטים תיוחד לנושאי משרות שיפוטיות במערכת המשפט הישראלית הכללית ובתי המשפט הצבאיים. פיצול נציבויות התלונות תאפשר מינוי נציבים מומחים הבקיאים בדיני המערכת השיפוטית על התלונות עליה הם מופקדים, דרכי פעולתה, ציפיות המתדיינים בה וכיוצ"ב.
 

מוצע להגדיל את סכום קצבת הילדים לכל ילד, כך שהקצבה בעד הילד הראשון תעמוד על 300 שקלים, בעד הילד השני – 350 שקלים, בעד הילד השלישי – 400 שקלים, ובעד הילד הרביעי ואילך הקצבה תהיה בסכום קבוע של 500 שקלים. הסכומים האמורים יעודכנו בהתאם לכללים המנויים בהגדרת הסכום הבסיסי הקיימת כיום בחוק. בנוסף, מוצע להגדיל את מענק הלידה המשולם לאישה שהיא אם לארבעה ילדים לפחות, כך שמענק הלידה שתקבל יהיה 40% המשכר הממוצע (סעיף 2(2) המוצע), וכן מוצע להגדיל את גיל הילדים הזכאים לקצבת ילדים מגיל 18 לגיל 21 (סעיף 2(3) המוצע). העלאות אלה יסייעו למשפחות ברוכת ילדים בכיסוי הוצאותיהן.

מוצע בזאת לשנות את שיטת הבחירות לכנסת באופן שיבטיח ייצוג הולם וישיר של אזורים שונים בישראל בכנסת על-ידי בחירתם של 60 חברי כנסת ב-60 אזורי בחירה. אזורי הבחירה ייקבעו על פי קריטריונים שתקבע הכנסת על-ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אשר בראשה עומד שופט בית המשפט העליון, שנבחר על-ידי חבר השופטים בבית המשפט העליון, וחברי הוועדה יהיו נציגי סיעות הכנסת בהתאם לגודלן. אחת לעשר שנים תוכל הוועדה לקבוע מחדש את גבולות אזורי הבחירה. יתרת 60 חברי הכנסת ייבחרו באופן הדומה לשיטה הנהוגה כיום, כלומר בבחירות ארציות על פי רשימות מפלגתיות. השיטה המוצעת תבטיח שרובם של חברי הכנסת ייעמדו לפחות פעם אחת לבחירה אישית: חציים ייבחרו באופן אישי באזורי הבחירה, וגם חלק מהחצי הנותר יגיעו לכנסת רק לאחר בחירות מקדימות במפלגתם. לפיכך, חברי הכנסת יהיו חשופים יותר לשיפוט ובקרה של הציבור הרחב בטרם ובמהלך כהונתם.

{UNREGISTER}
www.nevo.co.il