www.nevo.co.il פד"י-מייל 265 06/07/2021
באנר פרסומי


צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017, טרם תיקונו בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 10), התשע"ח-2018 (להלן- הוראת השעה), קבע כי שיעור המכס החל לגבי כלי שייט ומבנים צפים אחרים לפירוק ייקבע לפי שיעור המכס החל על הטובין במצבם המפורק וכי שיעור המכס החל על תיבות ומערכות עזרה ראשונה ייקבע לפי שיעור המכס החל על הטובין שמהם מורכבת התיבה או המערכת. לנוכח המורכבות בקביעת שיעור המכס המדויק מראש במקרים מסוג זה, ועל רקע הכנסות זניחות מיבוא טובין בפרטי המכס האמורים, פטרה הוראת השעה ממכס את הטובין הכלולים בהם. הוראת השעה צפויה לפקוע ביום כ"ו בתמוז התשפ"א (6 ביולי 2021). הואיל ולא נמצא ניצול לרעה של הפטור ממכס, מוצע בצו זה להאריך את הפטור בשנתיים נוספת, עד ליום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023).
 

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 25 והוראת שעה), התשע"ג-2013 קובע טבלה של זיכויים שיקליים, עד 2400 ש"ח לרכב, הניתנים במקרים בהם מיובאים כלי רכב עם אבזור בטיחות. גובה הזיכוי מותאם לרמת האבזור. הטבלה של הפחתות המס קבועה בהוראת שעה שתוקפה היה עד סוף שנת 2020, אולם היא הוארכה עד ליום כ"ו בתמוז התשפ"א (6 ביולי 2021) מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת.
בצו זה מוצע להאריך את הוראת השעה עד סוף שנת 2021, וזאת לאור ההצלחה הרבה של שיטת התמריצים המיסויים, אשר הביאה לגידול ניכר בהיקפי השימוש במערכות בטיחות מצילות חיים.
כאמור, תמריצי המס ניתנים בהתאם לרמת האבזור הבטיחותי, אשר נקבעה לכל דגם רכב על-ידי משרד התחבורה. מדי פעם משרד התחבורה, בשיתוף עם רשות המסים, מעדכן את שיטת החישוב של רמת האבזור הבטיחותי, תוך מתן דגש למערכות אקטיביות, אשר ביכולתן לא רק להתריע בפני סכנה אלא גם להתערב בנהיגה בעת הצורך. יצוין כי ההטבה מוצעת במסגרת הוראת שעה ולא בהוראת קבע, לאור קצב ההתפתחות המהיר של תחום האבזור הבטיחותי וטכנולוגיות נסיעה ממוחשבות.
 

בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 5), התש"ף – 2020, אשר פורסם ביום כ"ט באדר התש"ף (25 במרס 2020), נקבע פטור ממכס במסגרת פטור מותנה על אגדים וכריות מגאזה שלגביהם אישר מנכ"ל משרד הכלכלה כי ישמשו כחומר גלם לצורך הספגתם או ציפויים בחומרים פרמצבטיים למטרות האמורות בפרט 30.05 ושאינם מהסוג המיוצר בישראל, ובלבד שישמשו כאמור. הפטור נקבע כהוראת שעה עד סוף שנת 2020, והוא הוארך מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת עד ליום כ"ו בתמוז התשפ"א (6 ביולי 2021).
בצו זה מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות, עד ליום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023), וזאת על מנת להמשיך לבחון את השפעת הצו על היבוא ועל הייצור המקומי.
 

הצעת חוק זו גובשה בהמשך להמלצות הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 והליכי האימוץ בישראל, בראשות כבוד השופט (בדימוס) יהושע גרוס (להלן – "ועדת גרוס" או "הועדה"). ועדה זו נדרשה לבחינת הצורך בתיקוני חקיקה של חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981 (להלן – "חוק האימוץ" או "החוק"), ולבחינת הליכי האימוץ בישראל על כל שלביהם, על רקע התמורות שחלו בחברה הישראלית מאז נחקק חוק האימוץ לפני קרוב לארבעים שנה, לאור העקרונות שהותוו במסגרת האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד, 1989, אשר מדינת ישראל אשררה בשנת 1991 (להלן – "האמנה בדבר זכויות הילד").
 

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אוסר על נשים לעבוד בזמן תקופת הלידה וההורות. כ-10% מהנשים העובדות הן עצמאיות שאינן יכולות לעמוד באיסור הגורף נוכח החובה שלהן לדאוג לפעולות שוטפות הכרוכות בניהול עסק כמו תשלום משכורות, תשלום שכר דירה ולעתים אף פתרון בעיות אד הוק. האמור לעיל משמעותי אף יותר נוכח קשיי ההישרדות של העסק בהיעדרן. במטרה לסייע לאותן נשים עצמאיות בעלות עסקים, מוצע לאפשר לנשים אלו לעבוד כ-40 שעות חודשיות – מספר שעות המהווה פחות מרבע ממשרה מלאה, ובכך לאפשר הגדלה של שיעור הנשים העצמאיות ולעודד יציאת נשים לשוק העבודה העצמאי ללא חשש לגורל העסק אם וייכנסו להיריון ולאפשר להן להמשיך ולהפעיל את עסקן גם במהלך תקופת הלידה וההורות, בלי לאבד את זכאותן לדמי לידה.
 

בעידן הדיגיטלי המתקדם של ימינו, רישות כל המקלטים הציבוריים בחיבור לאינטרנט מהיר-ברשת אלחוטית שתאפשר גלישת מספר מחשבים ניידים ואף עבודה בקבוצות הוא צורך חשוב ויעיל, שיוכל לתרום באופן משמעותי לניצול זמן השהייה במקלטים ויאפשר, במהלך תקופות מלחמה ועימות, הפעלת לימודים, חוגים והעשרה, תרבות ופנאי, וקמפוסים וירטואליים ייעודיים במסגרת מערכת און ליין דרך רשת האינטרנט. כמו כן, חיבור לאינטרנט יתרום לכך שתושבים במקלטים יהיו מעורים במתרחש סביבם ואף יסייע להפיג את המתח והחרדות של מי שיושבים תקופות ממושכות במקלטים ומרחבים ציבוריים מוגנים.

מוצע כי תתווסף לסעיף מטרות החינוך הממלכתי המטרה "ללמד את השפה העברית, לפתח ולטפח את לימודי השפה והשליטה בה, ללמד את הספרות העברית לדורותיה על גווניה השונים, ולהעמיק את הוראתה במערכת החינוך". טיפוח השפה העברית מתחיל בראש ובראשונה בחיזוק מעמד מקצוע העברית במערכת החינוך, בהוראתה ברמה מוגברת ומעמיקה כדי ליצור דור של רופאים, מדענים, עורכי דין ופוליטיקאים השולטים בלשון העברית. כיום תלמיד במדינת ישראל אינו יכול להיבחן ברמה מוגברת בבחינת הבגרות בלשון, והדבר מונע ממנו להגיע להישגים גבוהים בשפת ההוראה ולקבל הטבה (בונוס) בשקלול ציוני הבגרות בכניסה למוסדות להשכלה גבוהה.
 

לאחר אימוץ המלצות ועדת טרכטנברג, הוחל ביישומן בפועל, והתוצאות בשטח הן כי גנים גדלו לכ-35 ילדים בגן, כשעליהם מופקדות שתי נשות צוות בלבד – גננת וסייעת. רשויות שיש להן יכולת כלכלית ושמו את הנושא בראש סדר העדיפויות, מימנו והוסיפו על חשבונן סייעת נוספת לאותם גנים, לפחות בחודשים הראשונים של השנה. ואולם רשויות שאין ביכולתן לממן את הסייעת הנוספת נותרו מול שוקת שבורה ובמצב שבו 35 ילדים נכנסים בגיל צעיר מאד לגן ילדים עירוני עם גננת וסייעת אחת, ופעמים רבות מגיעים למצבי הזנחה בהם לצוות אין יכולת לטפל בו זמנית בכל הילדים.
 

סעיף 140א(א) לפקודת העיריות קובע כי פנקסי העירייה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חברי המועצה. ברבות השנים הוקמו תאגידים עירוניים הנמצאים בשליטת העירייה, אולם, חובת השקיפות של העירייה לא חלה על תאגידים עירוניים, על אף שרבים מנכסיה וכספיה מנוהלים באמצעות התאגידים העירוניים. הצעת חוק זו מבקשת להחיל את חובת גילוי המסמכים לבקשת חבר עירייה גם על תאגידים אלו. תיקון זה נועד להבטיח את השקיפות בדפוסי פעילותם של תאגידים אלה ולהחיל את חובת גילוי המסמכים לבקשת חבר עירייה גם עליהם.
 

מוצע לקבוע תקופת צינון בת שלוש שנים לעובדי אגף התקציבים במשרד האוצר, על מנת למנוע ניגוד עניינים בנושא שעוד לא תם הדיון בעניינו ובנושא שבו עסק פקיד אגף התקציבים במשרד האוצר במסגרת שירותו הציבורי. לפי הצעת החוק, פקיד אגף התקציבים במשרד האוצר שעוסק בנושא מטעם משרה ציבורית, לא יעבור לייצג, להיות מועסק או לקחת חלק בפעילות של אותו אדם, חברה או עניין בטווח המידי לאחר שירותו הציבורי. המטרה היא למנוע העברת מידע למגזר הפרטי, למנוע קבלת החלטות המושפעות משיקולים זרים כגון תפקידו הבא במגזר הפרטי ולשמור על טוהר המידות והנראות במגזר הציבורי, וזאת למשך שלוש שנים מתום תפקידו. עוד מוצע לקבוע כי מעסיק של עובד באגף התקציבים במשרד האוצר יביא לידיעת העובד את עיקרי הוראות הצעת חוק זו ואת משמעותן.
 

הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק-יסוד: הכנסת, בנוגע לכשירותו של אדם להיות מועמד לכנסת. התיקון מוצע מבקש לקבוע כי אדם לא יוכל להתמודד בבחירות אם הורשע ברצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) – רצח תוך ביצוע מעשה טרור או רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין – רצח במסגרת פעילות של ארגון טרור, כהגדרתם של מונחים אלו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, או בניסיון רצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין בנסיבות המנויות בסעיפים אלו.
 

בהצעת חוק זו מוצע לעגן במפורש בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את הזכות לשוויון, זכות הנחשבת ערך יסוד בכל חברה דמוקרטית ומהווה "נשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו" (בג"ץ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג(1) 693). כבר בהכרזה על הקמת המדינה נקבע כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". מאז, עקרון השוויון כזכות יסוד של האדם זכה לביטוי נרחב הן בפסיקת בתי המשפט והן בדברי חקיקה רבים, למשל בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, ובחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000.

{UNREGISTER}
www.nevo.co.il