www.nevo.co.il פד"י-מייל 254 29/06/2021


אישור לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – 7228
מינוי ממלאת מקום בוועדה למתן היתרים לפי חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים – 7228
מינוי ממלאת מקום בוועדה למתן היתרים לפי חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת) – 7228
מינוי ממונה על הגבייה לפי פקודת המסים (גבייה) – 7228
הודעה בדבר בחינות למועמדים לפקידים רשויים, מקומן ומועדיהן לפי תקנות סוכני המכס – 7228
מינוי מפקח לפי חוק רשות העתיקות – 7229
הודעות בדבר רכישת קרקעות לצורכי ציבור ותיקוני טעויות בהודעות כאמור – 7229
הודעה לפי פקודת האגודות השיתופיות – 7237
הודעות מאת הציבור – 7238
 

סעיף 4 לחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשמ"ד – 1984 קובע מגבלות לעניין מרחק בין תחנת דלק שמוקמת לבין תחנות דלק של אותו ספק דלק. בחוק משק הדלק (קידום התחרות)(תיקון), התשנ"ח – 1998 הוגבל תוקף סעיף זה עד יום כ' באב, התשפ"א – 29.07.2021. החוק המוצע מבקש להאריך את תוקף הסעיף בחמש שנים נוספות.
בדיקה של רשות התחרות מעלה כי הסעיף שמוצע להאריך את תקפו נותן מענה חלקי לנושא התחרות בין תחנות הדלק, וכי יש לעודד תחרות אזורית במגזר זה. בהתאם לכך בכוונתה לקדם תיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות). עם זאת, מדובר בהליך חקיקה מורכב, ועד לסיומו מוצע להאריך את תוקף הסעיף הקיים.
 

מוצע בהצעת החוק כי הרשויות האמונות על התכנון ביהודה והשומרון ישלימו את הליכי ההסדרה של השכונות, היישובים והאתרים שהם בבעלות המדינה, ושבהם דרושה הסדרה. בתקופת ההסדרה, יזכו התושבים הגרים במקומות אלה לכל השירותים המוניציפליים להם זכאי כל אזרח, לרבות חיבור לתשתיות מים וחשמל. כמו כן, מוצע כי משרדי הממשלה יראו בשכונות, ביישובים ובאתרים אלה כמוכרים לכל דבר ועניין, לרבות לעניין תקציבים, סיוע בתשתיות ובהקמת מבני חינוך ומבני ציבור הנדרשים לצורך החיים התקינים של תושביהם.

הצעת החוק מבקשת לכלול את הקנביס, המשמש כתרופה מצילת חיים בתוך החלק השני לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. באופן הזה יכלל הטיפול הרפואי באמצעות קנביס בסל שירותי הבריאות. מוצע כי מימון הטיפול ייעשה על ידי הקופה, בהשתתפות עצמית של המטופל. שיעור מימון הקופה ייקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה. עוד מוצע כי המימון ייעשה על פי אישור של רופא מומחה של הקופה. הצעת החוק תאפשר להנגיש את הטיפול בקנביס רפואי גם לחולים המתמודדים עם מצוקה כלכלית כך שיוכלו לרכוש את התרופה שאותה ממליץ בעבורם הרופא המטפל, ולא יאלצו להסתפק בתרופה אחרת הנגישה לכיסם, אך אינה מומלצת או עדיפה יותר לטיפול בעבורם.

מערכת הרווחה והביטחון הסוציאלי סובלת מתת-תקצוב חמור ואינה מסוגלת לתת מענה למצוקות הקשישים. כיום, קצבת האזרח הוותיק נמוכה מההכנסה המוגדרת כקו העוני, מה שגורם לכך שכרבע מהקשישים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני. חקיקה זו מטרתה להבטיח שקצבת האזרח הוותיק במדינת ישראל לא תפחת מקו העוני, ובכך יקטן מספר הקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני. היות שגובה הקצבה כיום קרוב לגובה קו העוני, העלות התקציבית של הצעת החוק נמוכה, אך בידה להקל בצורה משמעותית על מצוקתם של קשישים נזקקים.
 

מטרת הצעת החוק היא לתקן עיוות שמקורו בסעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק). הסעיף האמור קובע כי מבוטח שקיבל קצבת נכות לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, יקבל, בנוסף לקצבת אזרח ותיק, גמלה נוספת לנכה בסכום השווה להפרש בין קצבת הנכות לקצבת האזרח הוותיק. כלומר, מבוטח שקיבל קצבת נכות לפני הגיעו לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, לא יהיה זכאי לקבל את שתי הקצבאות במלואן אלא יקבל בשל נכותו תוספת שולית ולא הוגנת לקצבת האזרח הוותיק באופן שאינו מיטיב עמו.
 

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, במתכונתו היום מפלה לרעה את אוכלוסיית העובדים העצמאים לעומת העובדים השכירים במשק, שכן בניגוד לעובדים השכירים הנהנים מרשת ביטחון סוציאלית במקרה בו פרנסתם נפגעת בשל פיטורים, עובד עצמאי אשר סוגר את עסקו אינו זכאי לכל סיוע מהמדינה. המשבר הכלכלי הנוכחי הנובע ממגפת הקורונה מוכיח את הצורך בחקיקה זו. מאות אלפי עצמאיים, נקלעו למשבר כלכלי עצום והשלכותיו הקשות טרם התבררו עד תומם. חלק לא מבוטל מאותם עסקים נסגרו ולא ישובו לפעילות, מה שמביא בטווח הארוך לפגיעה קשה ביותר במשק ובמנועי הצמיחה המניעים אותו. הצעת חוק זו מבקשת להשוות ולו במקצת את התנאים הסוציאליים של העובדים העצמאים בכך היא מבקשת לאפשר להם לקבל דמי אבטלה שאותם זכאים לקבל כלל העובדים במשק.

במרוצת השנים הוצעו הצעות חוק רבות שמטרתן הייתה לפתור את הבעיה ולהגדיל את התקציב לרכישת דירות נוספות, אולם הבעיה נותרה בעינה. מטרתה של הצעת חוק זו היא לפתור את הבעיה בדרך אחרת, לטובת אוכלוסיית הזכאים לדיור הציבורי. לפי המוצע, לא יהיה צורך בהוצאה כספית מצד המדינה, שכן הגדלת מלאי הדירות תתבצע על ידי שימוש במשאב הקרקע של המדינה - העברת 7% מסך הדירות מכל בניין מגורים שנבנה על קרקע שמשווקת במכרז. בכך, ניתן יהיה להגדיל משמעותית את מלאי הדירות להשכרה או למכירה עבור הזכאים הממתינים לאכלוס בדיור הציבורי. כמו כן, הקצאת דירות בבניינים חדשים הנבנים באזורים מתפתחים תמנע ריכוזי עוני, ותבטיח תמהיל חברתי מאוזן יותר.
 

הצעת חוק זו נועדה להבהיר כי לשרים שיקול דעת רחב בכל הנוגע למינוי דירקטורים, וכי הרשות לא תתערב בהליך המינוי למעט לעניין החריגים המצומצמים המפורטים בסעיף המוצע. יש להדגיש, כי התנאים לכשירותם ופסילתם של דירקטורים בחברות ממשלתיות, כפי שנקבעו בחוק, כמו גם הליך הבדיקה בפני ועדת המינויים יוותרו כשהיו ללא כל שינוי. כך יוגשם רצון המחוקק להסדיר בחוק, ולא בדרכי עקיפין, את התנאים והסייגים למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ולהרחיק את הרשות מהליך זה, אשר לא ראוי כי תתערב בו.

על מנת לייעל הליך ביורוקרטי של קבלת ערבות זו, מוצע בהצעת החוק להעניק לשר האוצר סמכות לקבוע תנאים ואמות מידה לזכאות כאמור. שהרי לרמת היעילות של פעילות משרד האוצר יש השפעה רבה על שוק הדיור בארץ, בעיקר במימוש הביקוש לדיור בקרב האוכלוסייה בכלל ושל השכבות החלשות בפרט. לפעילות זו יש חשיבות ציבורית רבה, בעיקר נוכח העובדה שהפער החברתי בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח, וללא מעורבות משרד האוצר פער זה עלול לבוא לידי ביטוי בצורה קיצונית גם בתחום הדיור, להגדיל את הפער החברתי ולעודד ירידה מהארץ.
 

משום כך מבקשת הצעת החוק לקבוע שריונים שונים לנשים מקרב אנשי הציבור שבגוף הבוחר, כך שישוריינו בסך הכול 42 מתוך 60 נציגי הציבור שבגוף הבוחר, ומתוך 120 האנשים שבכלל הגוף הבוחר, לנשים, כל זאת בעקבות סעיף 8 לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס״ז–2007, שם נקבע שריון לנשים לגוף הבוחר רבני עיר בשיעור של כשלושים אחוז מכלל הגוף הבוחר, וכן בעקבות תיקון מספר 26 לחוק הדיינים, התשט"ו–1955, משנת 2013, לפיו כי בוועדה למינוי דיינים יהיו לפחות 3 נשים מתוך 11 נציגים.
 

הצעת חוק זו באה להרחיב את אשר פסק בית המשפט העליון ואת הקבוע בסעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975, אף לחברי מועצה ברשויות המקומיות ומועמדים לתפקיד זה, וזאת מתוך האמונה כי החשש מבעלי תפקידים אלו גדול לא פחות מן החשש מפני ראש רשות מקומית: ראשית, אין הם מקבלים שכר תמורת כהונתם, כך שהחשש כי הם עלולים לנצל כוחם לרעה, קיים אף ביתר שאת; ושנית, מספרם הכולל רב יותר, כך שייתכן מספר רב יותר של עבירות - ולכן ההרתעה נדרשת להיות יעילה לא פחות.
 

מוצע לעגן בחוק את החובה לצרף תסקיר השפעה על הבריאות בכל מקום בו מחויבת הגשת תסקיר השפעה על הסביבה. הצעת החוק מאזנת בין שני אינטרסים מנוגדים-לכאורה, השלובים בסוגיה: מחד גיסא, החיוב בעריכת תסקיר הבריאות כעניין שבשגרה - מציב את הממד הבריאותי כשווה-ערך להשפעות סביבתיות אחרות, מנטרל חשש לשיקול-דעת מוטעה במוסדות התכנון ופותר את הצורך בקביעת מדיניות פרטנית לסוגי תכניות; מאידך גיסא, שילוב תסקיר הבריאות כפרק בתסקיר הכללי של השפעה על הסביבה, והכפפת היועץ הבריאותי ליועץ הסביבתי עורך התסקיר – משרתים את עקרון המידתיות, מונעים הכבדת יתר על הליכי תכנון ומקלים על יזמים לקדם הליכים.
 

לפי חוק זכויות התלמיד, התשס"א–2000, זכאי כל תלמיד להיבחן בבחינת בגרות ממשלתית המתקיימת במוסד החינוך שבו הוא לומד, אלא אם כן לא עמד בתנאים שקבע שר החינוך בהתייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. משרד החינוך נהג לגבות תשלום עבור הזכות להיבחן, נוהג שנפסל בשנת 2005 על ידי בית המשפט העליון (בג"ץ 7351/03 ועד הורים עירוני ראשון לציון נ' שרת החינוך, ניתן ביום 18.7.2005). מוצע לעגן קביעה זו של בית המשפט באופן מפורש בחקיקה ולקבוע כי הזכות להיבחן בבחינות בגרות תהיה בחינם, על מנת שכל תלמיד יוכל לגשת לבחינות, בלי להתחשב בשיקולים כלכליים כלשהם.
 

מטרת הצעת חוק זו היא זו ליצור שקיפות במקורות ההכנסה המרכיבים את תקציב מוסדות החינוך ביחס לאוכלוסיית התלמידים הלומדים בהם ולעניין הוצאותיהם, וזאת באמצעות פרסום דוח שנתי של משרד החינוך והטלת חובות על רשויות החינוך המקומיות ומנהלי מוסדות חינוך להעביר למשרד החינוך דוח מפורט בדבר ההכנסות המגיעות למוסדות והוצאותיהם. שקיפות זו תאפשר למקבלי ההחלטות במשרד החינוך, בממשלה ובכנסת לקבל החלטות מושכלות בנוגע לקביעת מדיניות תקצוב ראויה. כמו כן, הדבר יסייע לפיקוח וניהול נכונים בעניין המקורות הכספיים הנוספים של מוסדות החינוך (תרומות, מימון של עמותות ותשלומי הורים).

נקבע כי ימוגנו כ-5,900 יחידות דיור נוספות על פי התעדוף שיקבע פיקוד העורף. לבסוף, בשלב ג' אושרה החלטת הממשלה 5187 מיום 28.10.2012, כאשר עקב המצב הביטחוני באזור אישרה ממשלת ישראל להמשיך ולהרחיב את פרויקט מיגון בתי המגורים ביישובים הנמצאים בטווח של 4.5 עד 7 קילומטרים מגדר המערכת, לפי התעדוף שקבע פיקוד העורף. תכנית המיגון הסתיימה בסוף שנת 2017. בסך הכל, בכל שלושת השלבים, מוגנו יחידות דיור ב-42 יישובים בארבע מועצות אזוריות: חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול, וכן בעיר שדרות. בפרויקט נבנו כ-11 אלף ממ"דים בעלות כוללת של כ-1.1 מיליארד שקלים חדשים בפריסה של כ-10 שנים, הן בביצוע ממשלתי והן בביצוע עצמי על ידי הדיירים במימון המדינה. הפרויקט שיפר באופן דרמטי את אורח חייהם ואת הגנתם של התושבים המתגוררים ביישובים אלה.
 

במצב דברים זה, בו שיקול הדעת של בית המשפט מוגבל וצר, מוצאים עצמם נפגעי העבירה חסרי אונים במקרים בהם הם מבקשים להימנע ככל שניתן ממפגש עם מי שהורשע בדין בפגיעה מינית בהם במקומות אשר אינם נכללים בהגדרות החוק, דוגמת מקום תפילה בו נוהג נפגע העבירה להתפלל, ישוב קהילתי קטן בו מתגורר נפגע העבירה ועוד. כך, אף אם ישנו איסור על עבריין המין להתגורר בקרבת מקום מגוריו של נפגע העבירה, החוק בנוסחו כיום, אינו מאפשר להטיל מגבלה על נוכחותו בקרבת מקום המגורים.
 

מוצע להכיר במעמד חוקי של 'עוסק זעיר', במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי על עסקים בעלי הכנסות נמוכות. כיום עוסק שהכנסותיו אינן עולות על 60% מן השכר הממוצע במשק נדרש לפתוח תיק במס הכנסה, במע"מ, ובביטוח הלאומי, למרות שבפועל לרוב לא יידרש לשלם מס הכנסה מהכנסותיו או לגבות מע"מ בגין עסקאותיו. כדי לצמצם את חסמי הפתיחה של עסקים זעירים ולפשט את ההליך מוצע לקבוע מעמד עוסק זעיר של מי שהפדיון השנתי מעיסוקיו כעוסק זעיר אינו עולה על 60% מן השכר הממוצע במשק. עוסק זעיר יהיה פטור מגביית מע"מ עבור עסקאותיו וידווח על הכנסותיו באמצעות מערכת מקוונת שתחסוך את פתיחת התיק.

מוצע לקבוע כי אירועי דת וטקסים שמשתתפים בהם מעל אלף איש יהיו טעונים רישיון עסק, וכי על הליך הוצאת הרישיון יחולו הוראות סעיף 3 לחוק, העוסקות במתן רישיון עסק למקומות, מתקנים ואירועים של עינוג ציבורי ואירועים מרובי קהל כך ייקבע, כי רשות הרישוי של האירוע הדתי או הטקס תהיה רשאית להשתמש בסמכותה גם להצבת דרישות להתאמת המבנה או המתקן בו מתנהל האירוע או הטקס, וכן ייקבע כי בעתיד, לא יינתן רישיון עסק לאירוע מסוג זה אלא אם כן אישרה המשטרה כי לאירוע ניתן אישור לעניין קיום סידורי הבטיחות הדרושים לקיומו מאת מורשה בטיחות שהרשה לעניין זה שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיי (הסדר זה נקבע בחוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), ס"ח התשע"ח, עמ' 778, אולם עתיד להיכנס לתוקף ביום 1/1/22 או במועד שבו הורשה מורשה בטיחות כאמור בסעיף החוק, לפי המאוחר).
 

כיום נקבע בחוק היסוד כי באין ממלא מקום הממשלה מסמיכה שר אחר למלא את מקומו של ראש הממשלה בזמן שנבצר ממנו למלא את תפקידו. ואולם, הממשלה לעיתים מורכבת משרים ושרות רבים הרואים את עצמם כמועמדים מידיים לראשות הממשלה. במצב החוקי הקיים, באין ממלא מקום, צפויה תקופה ארוכה של מאבקים וקמפיינים שיעסיקו את השרים במקום שיעסקו בעבודתם, מה שעלול להכניס את המדינה למצב כאוטי.
הדין הקיים כיום יישאר בחקיקה וייכנס לתוקפו במקרים נדירים מאוד בהם נבצר הן מראש הממשלה והן מממלא מקומו למלא את תפקידם.
 

{UNREGISTER}
www.nevo.co.il