מוצע להקים את הרשות לטקסים וסמלים ממלכתיים, שבין היתר תתכנן ותבצע אירועים וטקסים ממלכתיים, תעסוק בעניינים הנוגעים לסמלים, לדגל, להמנון, לעיטורים ולבולים, וכן תפעל על פי עקרונות הממלכתיות והייצוג ההולם לכלל המגזרים בחברה הישראלית. בין היתר, תפעל הרשות להפקת האירועים שבסמכותה תוך שימת דגש על תקינותם של ההליכים וטוהר מידות. לרשות תוקם ועדה מייעצת בת 17 חברים, אשר תייעץ למינהלת הרשות בעניינים הנוגעים לפעולותיה, תמליץ למינהלת הרשות בדבר הקצאת המשאבים שיועמדו לרשות הרשות והשימוש בהם, וכן תדון בדוח השנתי של הרשות. הרכב חברי הוועדה המייעצת לרשות ישקף את כלל הציבור הישראלי, וזאת על מנת להביא לשמיעת כלל קולות הציבור, כך שטקסי המדינה וסמליה ייצגו את כלל החברה הישראלית. כמו כן, מגוון חברי הוועדה המייעצת יתרום ליצירת דיון פורה ומקיף בדבר אופי הטקסים והסמלים ממלכתיים. כן מוצע למנות את מינהלת הרשות, אשר בין היתר תתווה את המדיניות, תפעל להגשמת מטרות החוק ולביצוע תפקידי הרשות ותמליץ על הקצאת התקציב שיועמד לרשות הרשות.
|
מטרת הצעת חוק היסוד היא לעגן בחוק-יסוד את הקביעה המצויה בפסיקת בית המשפט העליון, מאז פרשת "קול העם" (בג״צ 75/53 קול העם נ׳ שר הפנים, פ״ד ו 871, 884), לפיה מחובתו של בית המשפט לשים את לבו להכרזת העצמאות בשעה שהוא מפרש את חוקי המדינה, משום שהיא מבטאת את ״חזון העם ואת האני מאמין שלו״ (בג״צ מצטט ביטוי זה מפסק דין מוקדם יותר – בג״צ 10/48 זיו נ׳ גוברניק, פ״ד א 33, 36). הכרזת העצמאות כבר מהווה מקור פרשני בעל עוצמת השראה שונה בהקשרים רבים ובכללם בפרשנות חוקתית, עיגון של רעיון זה אף מצוי בסעיף 1 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובע כי יש לפרש את זכויות היסוד של האדם בישראל ברוח העקרונות שבהכרזה. אולם, לא קיים בישראל הסדר חוקתי מפורש המחיל על מכלול החקיקה הישראלית, לרבות חוקי היסוד האחרים, את החובה לפרשם לאור הכרזת העצמאות כחובה פרשנית חוקתית. עיגון שכזה, וסעיף השריון המוצע, יבטיחו את מעמדה של הכרזת העצמאות כמקור השראה מחייב לפרשנות המשפט הישראלי כולו
|
|