www.nevo.co.il פד"י-מייל 478 18/11/2020
באנר פרסומי


ביום 22.7.2013 פרסם המשרד תזכיר חוק בו הוצע לבצע תיקון מקיף בחוק הניקוז. הצעת החוק הממשלתית שגובשה (להלן – הצעת החוק הממשלתית) אושרה בקריאה ראשונה בכנסת ה – 19 והוחל עליה דין רציפות בכנסת ה-20, אולם הדיון בה לא הסתיים.
במסגרת החוק המוצע, יבוצעו מספר תיקונים דחופים בחוק הניקוז, שחלקם נכלל בהצעת החוק הממשלתית, וחלקם נדרש בשל הנסיון שהצטבר מאז פרסומה. מטרת התיקון המוצע לפתור קשיים יישומיים בהפעלת החוק, להדק את אמצעי הבקרה והפיקוח על רשויות הניקוז ולחזק את יכולות הביצוע של מפעלי ניקוז חיוניים.
 

מוצע לקבוע בחוק תוספת שנתית קבועה בשיעור של 1.65% מעלות סל שירותי הבריאות לצורך הוספת תרופות, מכשור וטכנולוגיות רפואיות חדשות לסל שירותי הבריאות. עוד מוצע כי שר הבריאות ימנה ועדה ציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות שתדון ותמליץ לגבי תרופות, מכשור וטכנולוגיות רפואיות חדשות שיתווספו לסל שירותי הבריאות. בנוסף, נקבע בחוק המוצע המועד האחרון למינוי הוועדה הציבורית האמורה וזאת כדי למנוע עיכובים בהליך המינוי ובכדי להבטיח זמן מינימלי וראוי לקיום דיוני הוועדה.

התיקון הראשון המוצע בהצעת חוק זו הוא תיקון לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין). מוצע להוסיף לחוק העונשין סימן ייחודי הקובע מדיניות ענישה מפורשת כנגד תקיפת עיתונאים.
חוק העונשין קובע בסעיף 382א(א) ענישה מחמירה של עד שלוש שנות מאסר בנסיבות בהן הותקף אדם הנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף. כמו-כן סעיף 382א(ב) לחוק העונשין קובע ענישה של עד חמש שנות מאסר למי שביצע עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות כגון תקיפה במכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו; תקיפה בנשק חם או קר ותקיפה בצוותא של שני אנשים ויותר.
 

מטרת הצעת החוק היא לקבוע שלצד הפעולות שמתבצעות לעידוד בעלי הלולים להמיר את כלובי הסוללה בלולים מודרניים בלא כלובים, המכסות החדשות שיינתנו בכל שנה, וכן המכסות האישיות המועברות בין בעלי המכסות – יינתנו למגדלים בעלי לולים מודרניים והומאניים, נטולי כלובים (המכונים: לולי מעוף או לולי חופש), וזאת במטרה לתמרץ ביתר שאת את המעבר הראוי מלולי סוללה מיושנים ללולים מודרניים, ובכך להתאים את התעשייה בישראל למגמות המשפטיות והצרכניות, מבלי לפגוע בפרנסת המגדלים לטווח הארוך.

מטרת התיקון היא הפחתת תוספת הפיגור לקנס לעשרים וחמישה אחוזים. בתיקון מס' 14 לחוק העונשין, תשל"ז–1977 נקבע כי אדם שלא שילם את הקנס במועד הקבוע, חייב לשלם כפל קנס. במידה והקנס לא שולם גם לאחר הכפלתו, ישנו חיוב של חמישים אחוזים בכל שישה חודשים. קביעת כפל הקנס נועדה להוות תמריץ משמעותי לתשלום הקנס במועדו, במיוחד נוכח העובדה שהוא חוקק בתקופה בה שררה במדינה רמת אינפלציה גבוהה במיוחד שהיוותה בפני עצמה תמריץ חזק לאי-תשלום קנסות במועדם. בעקבות ירידת האינפלציה במדינת ישראל, הותרת הסדר זה, והכפלת הקנס מדי שישה חודשים פגעה קשות בציבור האזרחים. לכן, בשנת 2001 נחקק תיקון מס' 63 לחוק, ובו נקבע כי תוספת הפיגור תהיה חמישים אחוז בתום התקופה, ותוספת של חמישה אחוזים מדי חצי שנה.
 

בהצעת חוק זו מוצע כי מוסדות אקדמיים יחויבו לקבוע הוראות בדבר התאמות מיוחדות לסטודנטים במצבי חירום. קביעת אופי ההתאמות תהיה על ידי המוסד, אך מוצע לקבוע בחקיקה את נושאי ההתאמות: הפחתת שכר הלימוד כאשר מוסד אקדמי עובר ללמידה מרחוק וההוצאות יורדות משמעותית, הקלות בנושא חוזה השכירות במעונות סטודנטים וקביעת גורם אחראי במוסד שירכז את הטיפול בהתאמות. קביעת ההתאמות על ידי מוסד אקדמי תהיה בהתייעצות עם אגודת הסטודנטים, ובהתאם לכללים שתקבע המועצה להשכלה גבוהה. בנוסף, מוצע להקים קרן ממשלתית לשיפוי מוסדות אקדמיים שנפגעו כלכלית בשעת החירום בעקבות הפחתת שכר הלימוד.
 

על מנת למנוע עוגמת נפש רבה, כמו גם בזבוז משאבים כלכליים לריק, יש ליצור ודאות לסטודנטים הלומדים תואר במשפטים. לפיכך, מוצע לפצל את בחינת ההסמכה לשתי בחינות: חלקה הראשון של הבחינה יהיה לאחר שנת לימודים מלאה בתואר למשפטים, וחלקה השני של הבחינה יהיה עם סיום הלימודים וקבלת התואר, כך שבין שני החלקים יהיו לפחות 28 חודשים. ציון עובר בבחינה יהווה תנאי להתחלת ההתמחות.
אימוץ הצעה זו, ישמור על כבוד המקצוע מחד, ויאפשר סינון ראשוני ללומדי התואר למשפטים מאידך, וכך ימנע מהם עוגמת נפש ובזבוז של כסף וזמן.
 

מוצע להכיר במעמד חוקי של 'עוסק זעיר', במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי על עסקים בעלי הכנסות נמוכות. כיום עוסק שהכנסותיו אינן עולות על 60% מן השכר הממוצע במשק נדרש לפתוח תיק במס הכנסה, במע"מ, ובביטוח הלאומי, למרות שבפועל לרוב לא יידרש לשלם מס הכנסה מהכנסותיו או לגבות מע"מ בגין עסקאותיו. כדי לצמצם את חסמי הפתיחה של עסקים זעירים ולפשט את ההליך מוצע לקבוע מעמד עוסק זעיר של מי שהפדיון השנתי מעיסוקיו כעוסק זעיר אינו עולה על 60% מן השכר הממוצע במשק. עוסק זעיר יהיה פטור מגביית מע"מ עבור עסקאותיו וידווח על הכנסותיו באמצעות מערכת מקוונת שתחסוך את פתיחת התיק.
 

{UNREGISTER}
www.nevo.co.il